מדוע יש קדישים מרובים בסוף התפילה בבוקר (לפחות 3-4)? האם בעבר נהגו אנשים לומר רק אחד? למה יש צורך בכ"כ הרבה?

הקדיש אחרי תחנון והקדיש שאחרי ובא לציון מיועדים לחזן כחלק מסדר התפילה, והטעם שאומרים קדיש אחר עלינו, כתב הלבוש שהרי לעולם צריכין לומר קדיש אחר שאמרו פסוקים, ובעלינו יש גם כן פסוקים וצריכים קדיש אחריו, אלא שנהגו בקדיש זה להניחו ליתום שמת אביו ואמו תוך שנה זו, מפני שיש יתומים קטנים או אפילו גדולים, שאינם יכולין להיות שלוחי ציבור ולומר קדיש וברכו אחר אביו ואמו, וכבר ידענו ממעשה דרבי עקיבא [עי' כלה רבתי פ"ב] תועלת הגדול שיש למתים כשיש לו בן האומר קדיש וברכו, וביותר בתוך שנה ראשונה, לכך תקנו והניחו קדיש זה שאין צריך שום דבר יותר ליתומים הן קטנים הן גדולים ע"כ. ונראה שה"ה לענין הקדישים שאחר שיר של יום וכו'. [לבוש סימן קלג ורמ"א קלב ב ובמ"ב ס"ק י].