א. מדוע בערב תשעה באב ובפורים אומרים בערבית “ואתה קדוש? ב. מדוע אומר אז החזן גם קדיש שלם ללא תתקבל? (בדומה לקדיש יתום) ג. האם ישנם עוד מצבים כאלה? תודה

שלום וברכה, א. ביאר ערוך השולחן (תרצג א): "ועניין אמירת "ואתה קדוש": נראה לי דמפני שסיפרנו הנסים שעשה לנו הקדוש ברוך הוא – אומרים "ואתה קדוש יושב תהילות ישראל", כלומר: שכביכול כל עיקר עניינו יתברך הם תהילות ישראל, ולכן בטובתינו ישמח, ולהיפך בעת צר לנו חס ושלום. ולכן אומרים "ואתה קדוש" בין בתשעה באב בין בפורים". עכ"ל ערוך השולחן. ראה עוד בקיצור שולחן ערוך (קמא ד). ב. כבר אומרים קדיש תתקבל לפני קריאת המגילה ולכן אין צורך לחזור ולבקש שתתקבל התפילה. ראה עוד במשנה ברורה (תרצג א).