ראובן לומד חברותא עם שמעון. שמעון לא היה מרוכז בלימוד. ראובן שהסביר את הגמרא שואל את שמעון :"הבנת?" , אך מאחר ושמעון מתביש לומר "חלמתי" , אז הוא אומר "כן... כן... הבנתי" האם זה מותר מבחינה הלכתית? האם איו בזה גניבת דעת?

רצוי שלא לומר דבר שאינו אמת, אבל אם יש חשש שהחברותה יעלב, או שתגרם לך אי נעימות גדולה, מותר לשנות בדיבור, וזה דומה לשינוי בענייני המסכת שהתירו חכמים.