שאלתי היא לגבי עבירה שנעשתה בשוגג. דוגמה: ביקרתי במסעדה עם הכשר, ובדיעבד מתברר שעקב רשלנות או חטא של צוות המסעדה, אכלתי טריפה. האם משהו מהחטא של אכילת מזון אסור דבק בי או שהשגגה שלי פוטרת אותי (עשיתי את מה שניתן לעשות באופן הסביר ביותר) ?

במצב שאדם אכל במסעדה כשרה, והתברר שהאוכל טרף. או שקנה תפילין מאדם ירא שמיים, והתברר שהיו פסולות. אין בידו איסור בשגגה אלא הוא אנוס. על שגגה אדם חייב כפרה, אבל כאן שהשתדל כראוי לקיים המצווה ולא הצליח, אינו שוגג אלא אנוס. ובתלמוד קידושין סו, ב, לגבי כהן שהקריב קרבנות רבים על המזבח והתברר שהיה חלל ופסול לכהונה, אין בעלי הקרבנות צריכים להקריב מחדש את קרבנם, שנאמר ברך ה' חילו. ובאתוון דאוריתא כלל יג כתב שבמצוות שבין אדם למקום העובר באונס פטור לגמרי מעונש. ובספר דעת קדושים לט, ט, כתב לגבי תפילין שנתברר שהיו פסולות, שקיים המצווה בהן מפני שהיה אנוס. אמנם מצד מידת חסידות יכול אדם להרהר תשובה בליבו, שלא זכה שמן השמיים יסייעוהו לקיים המצווה כראוי. ובמיוחד בענייני אכילה, יש מקום להצטער על שלא זכה להיות אפילו כחמורו של ר' פנחס בן יאיר (חולין ז) שהרגיש באיסור ולא אכל טבלים.