ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שיטת הרמב"ם במצוה הבאה בעבירה | שאלות ותשובות | אתר ישיבה

Bookmark and Share RSS לנושא זה Rss אפשרויות חיפוש
שלום אורח, ( התחבר / הרשם )


ט"ז סיון תשע"ח

שיטת הרמב"ם במצוה הבאה בעבירה


הרב חיים שרייבר

שאלה:
הרמב"ם מצד אחד פוסק בהלכות שופר "...שופר הגזול שתקע בו יצא שאין המצוה אלא בשמיעת הקול אף על פי שלא נגע בו ולא הגביהו השומע יצא ואין בקול דין גזל, וכן שופר של עולה לא יתקע בו ואם תקע יצא שאין בקול דין מעילה, ואם תאמר והלא נהנה בשמיעת הקול מצות לא ליהנות ניתנו..."
כלומר, שופר הגזול שתקעו בו יצאו ידי חובה מפני שאין המצוה אלא בשמיעת הקול ולא בשופר עצמו והשומע לא גזל את הקול אלא רק את השופר. מה הסיבה שזה שמצוות לאו להנות ניתנו מהווה סיבה שזה לא ייחשב מצוה הבאה בעבירה? אני הבנתי שהרמב"ם קיבל את ההבנה הפשוטה בירושלמי מסכת שבת פרק יג הלכה ג שחילקה בין חטאת שכיפר לבין מצה שלא יצא ידי חובה, שמצוה הבאה בעבירה רק פועלת אם שניהם הם על גוף החפץ. כשמקריב קרבן חטאת עושה זאת בשבת, אין זה בעייתי מפני ששמה אין העבירה של חילול שבת בגוף הקרבן, אלא היא עבירה המוגדרת כאיסור במעשה האדם (מעשה גברא). כמו כן, אדם שיאכל מצה ויצא החוצה לרשות הרבים, עדיין יוצא ידי חובה, וזה לא ייקרא מצוה הבאה בעבירה מפני שלמרות שאכילה היא ההנחה של האוכל וממילא בעצם העובדה שהוא בולע את זה, זה גורם לכך שהוא יניח את זה ברשות הרבים ויתחייב על מלאכת הוצאה בשבת, המלאכה הזאת איננה פוגמת בחפצא של המצה. לפי זה, אם היה הדין שמצוות ליהנות ניתנו אז התקיעה בעצם קיומה מהווה את ההנאה הנאסרת, וממילא הם היו סותרים זה את זה, האיסור הנאה והמצווה של תקיעה ולא היה יוצא ידי חובה משום מצוה הבאה בעבירה.
ראיה להבנה זאת יש בסוכה דף לא עמוד א שכתוב שלפי חכמים אדם הגוזל סוכה של חברו על ידי זה שהוא מגרש אותו מהסוכה שלו, יכול לצאת בו ידי חובה. נראה שאין ספק שאדם העושה מעשה כזה עובר על איסור. אלא הסיבה שהוא לא עובר הוא מפני שאין האיסור בגוף החפצא שעליו חלה המצוה.
אבל אז ראיתי בשו"ת הרמב"ם בהלכות תפילה ונשיאת כפים פרק ה’ שהרמב"ם כותב שמי שפוסע על תלמיד חכם על מנת לעלות לדוכן הריהו עושה מצוה הבאה בעבירה. שמה לא שייך לדבר על גוף החפץ שהרי ביזוי תלמידי חכמים זהו בפשטות איסור על הגברא שאסור שהוא יבזה אותו, ואין זה שייך כלל לעלייה לדוכן.
אז איך מסבירים את שיטת הרמב"ם במצווה הבאה בעבירה?
תודה

תשובה:
שלום
שאלה יפה ומעמיקה. אשריך!
ניתן הסביר לפי דברי הרב יעקב בצלאל ז'ולטי בעל משנת יעבץ (סי' נא, ב-ג):
שתי הלכות הם במצוה הבאה בעבירה. חדא, הא דלמדים מקרא "אלה המצוות", והיינו שהוא דין בקיום המצווה של הגברא, שאינו מקיים את המצווה אם היא באה בעבירה. ועוד, שמצוה הבאה בעבירה הרי זה פסול בגוף הדבר שאינו ראוי לעשות בו מצוה, וזה למדים מקרא "והבאתם גזול ואת הפסח". גזול דומיא דפיסח. כלומר כמו שפיסח הוא פסול בגוף הקרבן, כך גזול הוא פסול בגוף הקרבן.
א"כ אנו רואים שיש פעמים שבעשיית מעשים מסויימים אדם לא יכול לקיים מצוה אם הוא היע אליה בדרך של עבירה. זהו הביאור לרמב"ם בהלכות נשיאת כפיים שמי שפוסע על תלמיד חכם על מנת לעלות לדוכן הריהו עושה מצוה הבאה בעבירה.
לגבי הדין בסוכה (דף לא/א) שלפי חכמים אדם הגוזל סוכה של חברו על ידי זה שהוא מגרש אותו מהסוכה שלו, יכול לצאת בו ידי חובה. הטעם הוא שקרקע איננה נגזלת וממילא נשארה ברשות "הנגזל" וחכמים מכשירין כיון שמתירים לשבת בסוכה שאולה.
יום טוב


ברצוני לשאול שאלה בהמשך לתשובה זו





את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il