סליחה כבוד הרב המקור: ״ומי מבני דורנו,שלבו מתעורר לעין בחכמת התורה,הוא פונה לדברים שהוא יקרא על ידם חכם אצל עמי הארץ. ושיעשו לו שם אצל הגדולים,ונוטה מדרך התורה אל דברים שאינם מקנים לו מעלה יתרה בעבודת ה׳ ולא מנקים את נפשו ממכשול,ואל דברים שאם הוא לא היה יודע אותם,הוא לא היה נענש על זה,ועוזב את העיון בשרשי דתו ויסודות תורתו,אשר לא היה לו להתעלם מהם ולהזניח אותם״ בעקרון אני חושבת שלפי הרשום במקור את המקור הבנתי (כמובן שעדיין אשמח לפירוש כי אולי אני טועה חס וחלילה) אבל התכוונתי ספיציפית למה פירושו של מה שרשמתי בשאלה הקודמת שזה בעצם הפתחי לב ט״ז שרשום לגביי הקרשים שבלעדיהם אין מקום לדת כלל ורציתי לדעת מה הכוונה תודה מראש

כלומר: המקור עצמו ברור? זה העיקר. כמובן שלא מוטל עליי עול לבאר את ביאורו של מחבר זה ואחר.