- שבת ומועדים
- תשעת הימים
שאלה
האם מותר לבת אשכנזייה להוריד שערות ברגלים בתשעת הימים?
תשובה
לשואלת, שלום!
שיער שדרכה של אישה להסיר - מותר להסיר בתשעת הימים, עד שבת הקרובה. אם יש צורך מיוחד, מותר לעשות זאת גם אחרי השבת, בשבוע שחל בו תשעה באב.
הרחבה:
1. מדין הגמרא איסור התספורת נאמר רק בשבוע שחל בו תשעה באב, כלומר, משבת עד תשעה באב. על כך נאמר בשולחן ערוך (סימן תקנא סעיף יב) שאיסור התספורת כולל הן את שער הראש והן "כל שער שבו". מקור הדין ברמב"ן בתורת האדם (מהדו' מוסד הרב קוק עמ' רמו), שהשווה זאת לאבלות פרטית, עליה נאמר (במסכת 'אבל רבתי') שהאיסור כולל הן את שיער הראש והן כל שיער אחר.
2. לגבי אבלות של אדם פרטי, שבה אסור להסתפר שלושים יום, נחלקו ראשונים האם האיסור נאמר גם על אישה. לפי השולחן ערוך (יורה דעה סי' שצ ס"ה) אישה אסורה להסתפר רק בשבעה ולא בשלושים, ואילו לפי הרמ"א שם אישה אסורה גם בשלושים, אך האיסור לא נאמר על שיער שדרך האישה להסירו (ש"ך שם ס"ק ב, וכך עולה מהרמב"ן שם, עמ' קצו).
3. בפרי מגדים (סי' תקנא משבצות זהב סקי"ג) כתב שייתכן ששבוע שחל בו תשעה באב דומה לשלושים, ומותר לגלח שיער שדרך להסירו, והובא גם במשנה ברורה (סי' תקנא ס"ק עט; הם מזכירים את שיער הצדעיים, אבל זו דוגמא בלבד לכל שיער שדרך האישה להסירו, ראו בש"ך ביו"ד שם). אכן, בכמה עניינים מצאנו שדיני שבוע שחל בו תשעה באב דומים לאבלות שלושים יום של אדם פרטי, ולא לדיני ישיבת שבעה (ואילו תשעה באב עצמו הוא כדין ישיבת שבעה, כגון איסור נעילת הסנדל ואיסור קירבה בין איש לאשתו).
4. בשו"ת פנים מאירות (ח"ג סי' לז) כתב יתירה מזו, שבשבוע שחל בו תשעה באב הדין גם לאשכנזים הוא כשיטת השולחן ערוך באבלות שלושים, שאישה מותרת להסתפר לגמרי. זה לשונו: "ועוד נשאלתי אשה אם מותרת לגלח מראש חודש עד התענית, ונראה לי כיון דבאבל גופא פסק הרי"ף והרמב"ם דאשה מותרת לגלח אחר ז' - נראה להקל באבילות ישנה במילי דיחיד ולסמוך במילי דרבנן על הרי"ף והרמב"ם דמותר גם כן לאשה לגלח מראש חודש עד התענית".
הפסיקה המקובלת אינה כשיטתו, אלא שאיסור תספורת הראש בשבוע שחל בו ת"ב נאמר גם על אישה (עיין פרי מגדים ומשנה ברורה ס"ק עט ובכף החיים סי' תקנא,מז; ובילקוט יוסף עמ' תקסב הקל בזה לנוהגים כשולחן ערוך), אבל יש שהקלו בימי ספירת העומר, מאחר שהם מנהג ולא מן הדין, שאישה רשאית להסתפר (אפילו את הראש) בעת הצורך, כדעת השולחן ערוך לגבי אבלות שלושים (אגרות משה יו"ד ח"ב סי' קלז). נראה שלשיטתם הוא הדין לימים שמראש חודש אב ועד השבת, שגם הם אסורים ממנהג ולא מן הדין, ובהם יש לסמוך בעת הצורך על שיטת השולחן ערוך המקילה באבלות שלושים. למשל, נערה המתכוננת לפגישת שידוכים הרי זו "עת הצורך", המתירה להסתפר לגמרי עד השבת.
מכל מקום, ניתן לצרף את סברת הפנים מאירות להתיר אפילו בשבוע שחל בו תשעה באב את הסרת השיער שדרך האישה להסירו. אך מכיוון שהפמ"ג והמשנ"ב מסופקים בדבר ("ואפשר שיש להתיר") כתבתי שמראש חודש ועד שבת חזון הדבר מותר לגמרי, ואילו בשבוע שחל בו הדבר מותר רק בעת הצורך.
5. יתכן גם לומר, שמה שכתב השולחן ערוך "אחד כל שיער שבו" הכוונה רק לריכוז שיער, ולא לשערות בודדות כמו ברגלים. כך ניתן להבין מהברייתא באבל רבתי שהיא המקור לדין זה, שמביאה פסוק בשמואל-ב יט,כה כראיה לאיסור גילוח באבלות בכל חלקי הגוף, והראיה היא ממקום של ריכוז שיער (ראו רש"י בשמואל שם ובגמרא ביבמות קג ע"ב). כיוצא בזה ראיתי ב'פסקי תשובות' (סי' תצג,ז בשם הגרש"ז אוירבך זצ"ל ויבדל"א הרב ואזנר שליט"א) שמריטת שיער הגבות מותרת כי אין זו בגדר "תספורת", ולכאורה הדבר דומה גם לשערות הבודדות שברגלים (אם כי בפסקי תשובות בסי' תקנא,מג החמיר בשיער הרגלים והתיר רק עד השבת ורק במקרה צורך מיוחד).