לעיתים קורה שאדם קרוב (חבר, אמא, אחות,...) מרגיש רע ושופך את ליבו בפני. אני מרגישה שעצם הדיבור הוא בבחינת "דאגה בלב איש- ישיחנה", והשיחה עוזרת הן מבחינה נפשית והן מבחינת פתרונות מעשיים שעולים תוך כדי השיחה. אבל מצד שני מזכירים כל כך הרבה רע על אנשים שלעיתי אני מכירה ומעריכה, ואני מרגישה שיש בכך לשון הרע חריף. מה עלי לעשות?

עליך לקבל את הדברים שכך הם נראים למי שמספר לך. אך יתכן שאפשר לראות אותם באופן אחר לגמרי. כך שאין את מקבלת את הדברים. ואם את יכולה להקל על השופכים את ליבם לפניך בכך שתאירי את את העובדות באור אחר יותר חיובי שיקל עליהם מה טוב. אם כך תתיחסי למה שאת שומעת מותר לך לשמוע ולהקל על השופכים את ליבם.