אני לומד בישיבה תיכונית ובשיעורי החול המורים מסמנים נוכחות לפעמים בעצמם (מקריאים שמות ומי שנמצא אומר שהוא נמצא) ולפעמים מבקשים מאחד התלמידים לבדוק מי נמצא ולסמן על דף. הסתפקתי האם מותר לעשות זאת או שזה אסור משום לשון הרע כי מי שלא נמצא בשיעור ינזק (בעיקר בציון למגן) ואולי אפילו אסור לומר שאתה נמצא כי בגלל שמי שנמצא אומר את זה המורה יודע מי לא נמצא. אשמח לתשובה תודה רבה

שלום וברכה! ראשית, ודאי שמותר לומר שאתה נמצא. כך מופיע בגמרא ובפוסקים, שכאשר אירע מעשה שלילי כלשהו ושואלים אדם האם הוא עשה את המעשה, אין לו לומר מי עשה את המעשה, אבל מותר לו לומר שלא הוא עשה את זה, כדי לנקות את עצמו מן החשד (עיין בבא בתרא קס"ד ב; רשב"ם שם, ד"ה "כלך מלשון הרע הזה"; חפץ חיים, לשון הרע י', יז). אולם במצב שיש צורך ותועלת בידיעה מי עשה את המעשה (כגון כאשר אירע נזק לרכוש, ומבררים מי המזיק כדי לדרוש ממנו לשלם על הנזק), מותר גם להודיע מי הוא זה שעשה, שכן לשון הרע לתועלת מותר. וכך גם במקרה זה, מותר לסמן את מי שאינו נמצא, שכן זהו לשון הרע לתועלת. כללי הישיבה מחייבים את התלמידים לנוכחות בשיעורים, והישיבה צריכה לקיים מעקב אחרי הנוכחות. אם תלמיד נעדר מן השיעורים, צוות הישיבה אמור לדעת זאת. אם הם לא יקיימו מעקב אחרי הנוכחות, הם מועלים בתפקידם החינוכי ובאחריות שלהם כלפי התלמידים והוריהם. בנוסף, מכיוון שהכלל הוא שמי שאינו נוכח אינו זכאי לציון מלא אלא לציון נמוך יותר, ממילא, מותר לסמן את מי שאינו נוכח, כדי שיקבל את הציון המגיע לו ולא יקבל ציון גבוה שלא בצדק. זהו מצב מובהק של לשון הרע לתועלת, ולפיכך הדבר מותר. בלשון אחרת: מבחינת הלכות לשון הרע, אין הבדל אם המורה מסמן את הנוכחות ומעביר להנהלת הישיבה, או שתלמיד מסמן את הנוכחות ומעביר למורה. כשם שלמורה מותר לסמן את הנוכחות משום שזה לתועלת, כך גם לכל תלמיד מותר לסמן את הנוכחות על פי בקשת המורה.