שלום רב. לאמי יש עובדת זרה, יש לי מספר שאלות: א) ראש השנה – האם אפשר לתת לה לטעום מן הסימנים שאנחנו מברכים עליהם? האם היא יכולה לשבת איתנו בשולחן החג? ב) יום כיפור - מה ההלכה? הרי צמים ואסור להדליק שום דבר, מה מותר ומה אסור? ג) סוכות - האם מותר לה לשבת איתנו בסוכה ולהשתתף בברכות?

שלום וברכה! א. מותר לעובדת לשבת בשולחן ראש השנה, ומותר לתת לה לטעום מן הסימנים. אולם אין לבשל בחג במיוחד עבורה (גם באופנים שבהם מותר לבשל בחג עבור יהודים). ב. לעובדת מותר כמובן לאכול ביום הכיפורים, וכן מותר לה לבשל לעצמה (כמובן בכלים משלה, כמו בכל השנה). לגבי הדלקת אור ומכשירים חשמליים – הדין ביום הכיפורים הוא כמו בשבת: מותר לעובדת להדליק את האור, להשתמש במכשירים חשמליים וכדומה, כאשר היא עושה זאת לצורך עצמה. אולם אסור לכם לומר לה להדליק אור או מכשיר אחר בשבילכם, וכן אסור לה להדליק עבורכם, אפילו אם לא אמרתם לה אלא שהיא מבינה מעצמה שאתם מעוניינים בכך. ישנם מקרים מסויימים שבהם מותר לומר או לרמוז לגוי לעשות דברים מסויימים בשבת, וכן ביום הכיפורים. קשה לפרט במסגרת זו את כל המקרים והתנאים. אציין רק, שאם אמך היא במצב של מגבלה ממשית בתיפקוד, שהיא מתקשה בהליכה ובביצוע פעולות בסיסיות בכוחות עצמה, אז מותר לומר לעובדת לעשות עבורה פעולות שנצרכות לה, הן בשבת והן ביום הכיפורים. זהו הדין העקרוני, ואם יש שאלות ספציפיות בעניין זה אתה מוזמן לשאול. ג. על פי ההלכה הפשוטה אין כל איסור להכניס גוי לסוכה. יש שכתבו, על פי הסוד, שאין להכניס גוי לסוכה, אולם אין זה מנהג מחייב, ובעניינים מקבילים אין נוהגים כפי דעה זו. גם על פי הדעה האוסרת, יש שכתבו שמותר להכניס גוי לסוכה כאשר הוא מסייע ליהודי ומטפל בו. כמו כן, אם העובדת עלולה להיפגע מן העובדה שלא מזמינים אותה לסעוד עם כל בני הבית, יש להביא זאת בחשבון ולהיזהר שלא לפגוע בה. מקורות: א. שו"ע תקי"ב, א. ב. שו"ע סימנים ש"ז, שכ"ה. שכ"ח, יז. ג. פסקי תשובות תרל"ט, ג; שו"ת דברי יציב חלק או"ח סימן רע"ד, אות ג' – עיין שם במסקנה הנוספת שגוזר מעניין זה, שאין נוהגים כמותה; כתב עת אור תורה, אב תשס"ו, עמ' תתל"ח ואילך.