שלום כבוד הרב, אני שואל שאלה זו בהמשך לשאלתי הקודמת ותשובתך בנוגע ל"סדר השכמת בוקר ונטילת ידיים". בתשובתך כאמור ציינת שהאפשרות הראשונה עדיפה. שאלתי היא מפאת מה נדרשת הנטילה הראשונה (ללא ברכה) ומפאת מה הנטילה השנייה (עם הברכה)? האם לא יוצאים לידי חובת הנטילה וממעשה המצווה בשעה שנוטלים את הידיים כבר בפעם הראשונה אף ללא ברכה? אם כן, אז בעצם לא ניתן לברך על הנטילה השנייה מכיוון שפטורים בכלל מהנטילה. מה דעתך?

שלום רב לשואל הנכבד! מחילה על העיכוב במתן התשובה, שאלתך שאלת תלמיד חכם. כיון שכבודו נוהג כמנהג בני אשכנז, המ"ב (סק"ד) כתב שכך טוב ביותר לעשות כדי להסתלק מן הספק המובא בין הפוס' אם לברך מיד או לאחר שהולך להתפנות (עי' במג"א סק"א). אכן לדעת הרמב"ם (בשו"ת פאר הדור ק"ד) צריך לברך בשעת נטילת ידיים ואם מברך לאחר מכן נראה שהוי ברכה לבטלה. אולם לדעת גירסת הגמ' שלנו (ברכות ס:) ולדעת רבותינו הראשונים והכרעת מרן השו"ע (סי' ד' כ"ג) מותר לברך אפ' לא נטל ידיו כלל, ולכן אין חשש לברכה לבטלה, ועוד שמהמ"ב (שם) משמע שהנטילה הסמוכה לתפילה היא העיקרית ולכן מברך דוקא עליה. עוד חשוב לציין שמעיקר הדין מותר להתפנות קודם שיטול ידיו שחרית, ואם מרגיש שצריך להתפנות ממש - לא יעצור עצמו ויתפנה מיד כדי שלא יעבור על "בל תשקצו". למעשה מומלץ להניח נטלה עם מים מכוסים ליד המיטה ולאחר שאמר מודה אני, יטול ידיו מיד ובכך אינו הולך ד' אמות בלא נטילה, וזוכה בכך לעוד מעלות רבות המובאות בספרים. בברכת שנה טובה וגמר חתימה טובה, הרב נועם דביר מייזלס