רציתי לשאול לגבי היתר מכירה האם יש בעייה של הערמה או שניתן גם כיום להשתמש בזה לכתחילה ? והאם יש חילוק בדבר בין אברכים שרצוי שיקפידו יותר לבין אנשים שייודעים מהו היתר מכירה ולא יותר?

במקום הצורך ההיתר נחוץ לא פחות מהתר עיסקא ומכירת חמץ. חקלאי שיכול להסתדר בלי מכירה עדיף שיעשה זאת.לצרכן אין כ"כ נפ"מ. אלא שעליו להעדיף תוצרת אוצר בי"ד של חקלאים שומרי שמיטה, ע"מ לחזקם. ככל שהאדם בן תורה יותר עליו להעדיף תוצרת זו.