שלום כבוד הרב האם הדוגמא הבאה מתאימה ? שמעון נשבע ללוי על אבן שהיא זהב. ולוי רואה את האבן. זו שבועת שקר וגם שבועת שווא. אולי אם לרמות את לוי למכור לו כזהב אז זה לא שבועת שווא [חינם] ?. ספר החינוך מצוה ל - שלא לישבע לשוא שלא נשבע לבטלה. שנאמר [שמות כ’, ז’] לא תשא את שם ה’ א-להיך לשוא. וענין הבטלה הוא בארבע צדדין, כגון שנשבע על דבר ידוע שאינו כן. כגון על עמוד של שיש שהוא של זהב וכן כל כיוצא בזה. הצד השני, כגון שנשבע על הידוע שהוא כן, כגון על האבן שהוא אבן ועל העץ שהוא עץ וכן כל כיוצא בזה. הצד השלישי, שנשבע לבטל מצוה או מצוות שחייבנו השם ברוך הוא בהן, שגם זה לבטלה לגמרי הוא, שאין בידו לישבע על מה שכבר חייבו האל, וכמי שנשבע בדבר ידוע שאינו כן הוא. הצד הרביעי, שנשבע לעשות דבר שאין בו כח לעשותו, כגון שלא יישן שלשה ימים רצופים או שלא יאכל שבעה ימים רצופים וכן כל כיוצא בזה. תודה

שלום אכן המקרים שציינת הם שבועת שוא או בלשון החינוך שבועה לבטלה. שבועת שקר היא ביחס למעשים או פעולות כגון: אדם שנשבע לקים דבר ולא קימו, שהיא נקראת שבועת בטוי, ויש עליה לאו אחר. אסור להישבע ויש בזה שבועת שוא אם אדם בא לרמות את חבירו ולמכור לו חפץ מסוים כזהב כאשר איננו כזה. יום טוב