כבוד הרבנים, לבן שלי בן ה-7 יש בעיות עם חבישת כיפה. אנחנו דתיים לאומיים, ואני חובש כיפה בקביעות, ואני מנסה כבר כמה שנים לשכנע אותו להשאיר את הכיפה על הראש. יתכן שיש לו בעיות בויסות החושי, הוא גם לא אוהב סיכות ובהזדמנות הראשונה הוא מסיר את הכיפה, נוח לו יותר עם כובע ספורט, אפילו בבית הכנסת. אנחנו פוגשים קרובי משפחה מדי פעם, הוא ביחסים קרובים עם בני דודיו החילונים, שכמובן אינם חובשים כיפה. אולי הוא לא מבין מדוע הוא חייב לחבוש את זה והם לא. האם תוכלו להציע רעיון איך אני יכול לעודד את הבן שלי להשאיר את הכיפה על ראשו, אולי להסביר את המשמעות של חבישת כיפה. בבית הספר בכיתה א' אין שום בעיה, אם כי אנחנו צריכים לומר לו לחבוש את הכיפה לפני שהוא יוצא. זה לא בא באופן אוטומטי.

חבישת כיפה אינה מצוה מהתורה ואף לא מדרבנן אולם זה מנהג שברבות הימים הפך לדין וכיום המנהג הרווח הוא כדעת הפוסקים שאיסור גמור מדינא להיות בגילוי הראש ואפילו יושב בביתו ראה שו"ע או"ח סימן ב סעיף ו ובמ"ב ס"ק יא, וראה שם שהביא את דברי המ"א שאפילו קטנים נכון להרגילם בכיסוי הראש כי היכי דליהוי להו אימתא דשמיא (כדי שתהיה להם יראת שמים). ילד בן 7 הוא קצת צעיר מכדי להכנס איתו לדיון במקורות ההלכתיים של כיסוי הראש, אולם בכל זאת ניתן וכדאי להסביר לו בקצרה את חשיבות חבישת הכיפה ואת מה שהיא מסמלת, "יראת שמים והצהרה שאני זוכה להיות יהודי שומר תורה ומצוות", מעבר לכך אם נוח לו יותר עם כובע אין כל סיבה למנוע זאת ממנו [למעט בבית הספר ששם זה ודאי נוגד את הכללים או המקובלות החברתית], יתכן מאוד שיש לו רגישות יתר ומה שיכול לפתור את זה, זה כיפה מסוג או גודל אחר ו/או תספורת קצרה יותר, דבר נוסף שיכול להואיל זה לקחת אותו לחנות ולתת לו לבחור כיפה עם תמונה או דוגמא שהוא מאוד אוהב כדי לחבב עליו את הדבר. לגבי היחסים הקרובים עם קרובי משפחה שעדיין אינם שומרי מצוות יש אכן לשקול אם הקשר הזה אכן מזיק להתפתחותו הרוחנית ואז אולי יש מקום לצמצם את הקשר, אבל איך שלא יהיה, חשוב להבהיר לילד שהוא זוכה ללמוד תורה ולקיים מצוות ושעליו לרחם על אלו שאינם מכירים את התורה ולהתפלל עליהם שגם הם יזכו להכיר את התורה, ללומדה ולשמור את מצוותיה, וחלילה לא לתת לגיטימציה לדרך חיים של אי שמירת תורה ומצוות.