ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב שבת ומועדים שאלות כלליות

גרמא בשבת ובחג

שאלה
בדיני גרמא - במה יותר קל חג משבת? מה דין הדלקת חשמל בחג?
תשובה
בס"ד שלום רב, בשאלה חשובה זו יש מחלוקת פוסקים האם גרמא ביו"ט מותר לכתחילה או רק במקום הפסד כמו בשבת. ולמעשה, לכתחילה אין להקל בגרמא אלא במקום צורך גדול, אך הרוצים להקל, אפילו אם אינו צורך גדול, יש להם על מי שיסמוכו. חשמל ביו"ט באופן עקרוני שווה לחשמל בשבת, שאסור להדליקו ולכבותו. אמנם יש פוסקים שהקלו בזה אך למעשה דעת רוב הפוסקים והמנהג הנפוץ שהדלקת חשמל אסורה ביו"ט כמו בשבת. אלא שאם עבר והדליק מותר להשתמש. וכן אם המכשיר דולק כבר, תאורה או תנור, מותר להגביר את האור או החום בתנאי שלא מדליק חוט נוסף על פני הקיים. בברכה, הרחבה: גרמא: הגמרא במסכת שבת (קכ, ב) מביאה מחלוקת תנאים לגבי טיפול בשריפה בשבת. דעת ר' שמעון בן ננס שמותר להניח כלים עם מים במקום אליו תגיע האש, ובהתבקעות הכלים המים יכבו את האש. ודעת רבי יוסי שאסור להניח כלים עם מים. בהמשך הגמרא מעמידה ברייתא בשיטת רשב"נ האומרת שמותר אפילו להרטיב בדים ע"מ שיכבו בהמשך את האש משום שלדעת רשב"נ גרם כיבוי מותר. טעם ההיתר של גרם כיבוי מבואר שם שהוא נלמד מהפסוק ' לא תעשה כל מלאכה' – מדייקים שדווקא עשייה אסורה אך גרמא מותרת. וזה נכון אף לשיטת רבי יוסי החולק במשנה, אלא שמטעם אחר אסר את הנחת הכלים עם המים. יוצא מדברי גמרא זו שגרם כיבוי מותר בשבת, ובגמרא אין סיוג לדין זה לתנאים מסוימים. אמנם הרי"ף לא הביא דברי רב יהודה שמותר להרטיב הבד, והסבירו דעתו רמב"ן וראב"ד שגרם כיבוי מותר רק במקום שאינו ודאי שיכבה, וכן שלא התיר גרם אבל קירוב כיבוי אסור. אך הביא ב"י שראשונים אחרים מתירים לתת מים על הבד ואינו מוגדר קירוב כיבוי משום שבנר אין דבר המפריד בין המים לאש אלא האויר משא"כ כאן שיש את הבד עצמו היבש. (הגדרת גרמא מכאן – תהליכים, דרך שני שלבים עד לאיסור). ריטב"א פוסק את רב יהודה, וסובר שאינו מוגדר קירוב כיבוי משום שאין ודאות שהאש תגיע וכן אין ודאות שהאש תכבה מחמת זה. משא"כ במים מתחת לנר. רי"ף,רמב"ם,רא"ש כתבו שגרם כיבוי מותר, כדעת רשב"נ וכן פסק הטור (סימן שלד). וכתב ב"י שמדברי הטור משמע שרק אם אינו מתכוון לכבות מותר גרמא, אך במתכוון אסור. ואין דעת שאר הפוסקים כן, אלא אפילו אם מתכוון לכבות מותר בגרמא משני טעמים: א. אין ודאות שיכבה. ב. הוא בשינוי. ולא גזרו חכמים במקום הפסד. וכתב הד"מ בשם מרדכי שדין גרמא אפילו ביו"ט הוא רק במקום שיש היזק. שו"ע (שלד, כב) פסק שגרם כיבוי מותר אך הרמ"א הוסיף 'במקום הפסד', ומשמע מכך דשלא במקום צורך הוי איסור דרבנן. ועוד פסק שו"ע (סעיף כג) שמותר להרטיב הבד ע"מ לעצור את השריפה. והסביר מ"ב שלא נקרא קירוב שריפה, אפילו שהמים בעין, והוי רק גרם כיבוי. ומה שאסר בסימן רסה סעיף ד להניח מים מתחת לנר הוא משום שמקרב זמן כיבוי הניצוצות משא"כ כאן שאין להם זמן. במה שייך כלל היתר גרמא – הביאור הלכה (ד"ה דגרם) כתב שגרמא מותר לא רק בכיבוי דהוי משאצל"ג אלא ה"ה בכל המלאכות שמותר. וכ' גרש"ז שגרמא מותר במקום הצורך רק באיסורי דאורייתא אך בדרבנן מותר אפילו ללא צורך. ועוד כ', שגרמא קיל טפי מאמירה לגוי. עיי"ש. בדורנו, פסקו כפשטות רמ"א שמותר גרם במקום הפסד או צורך גדול או חולי. וכ' גרש"ז שהיתר גרמא במקום הצורך הוא רק אם הדבר נעשה גם בשינוי, שאז הוי תרי דרבנן. אמנם, בפסקי תשובות הביא שהסומכים על היתר גרמא אף ללא צורך גדול יש להם על מה שיסמוכו. כל זה הוא נידון ביחס לשבת. ביחס ליום טוב יש מחלוקת הפוסקים האם דינה כשבת או לא. בהלכות יום טוב (תקיד, ג) פסק רמ"א שמותר להעמיד נר במקום שהרוח תנשב בו, אך לא בשעה שמנשבת. והסביר מ"ב שהוא מטעם דגרם כיבוי שרי. ובשער הציון (ס"ק לא) כתב בשם ט"ז שדברי רמ"א בשבת אודות היתר גרמא רק במקום פסידא הוא חידוש אין לו מקור. ובמאמר מרדכי כתב שביו"ט אפשר שלכו"ע מותר גרם אפילו לכתחילה. וכן דעת אליה רבה ומטה יהודה. וכך פסק למעשה מאמר מרדכי להקל ביו"ט. בסברת החילוק בין יו"ט לשבת לא מצאתי דבר ברור, אך נראה שהוא משום ששבת אכן חמורה יותר ברוב ענייניה מיום טוב אז החמירו יותר. אע"פ שנקט המשנה ברורה לקולא ביום טוב, הרבה אחרונים (שו"ע הרב ועוד) נטו להחמיר כמו בשבת, שרק במקום הצורך להקל בגרמא. ולכן, למעשה ראוי לחוש לדעת המחמירים שלא להקל בכדי, אלא במקום הצורך. אך המקלים, בפרט ביו"ט, על גרמא לכתחילה, יש להם על מה שיסמוכו. הגדרת גרמא – פס"ת: כל מלאכה שנעשית בכל שני, היינו שפעולת האדם נגמרה, ואח"כ נעשתה מלאכת האיסור. ועוד ראיתי בשולחן שלמה(יו"ט ח"ב, ע' ערב) שאם הדבר נעשה תיכף ומיד אפילו שהוא בשני כוחות לא חשיב גרמא. חשמל ביום טוב: לגבי יום טוב נחלקו אחרונים: ערוך השולחן, הרב עוזיאל ועוד התירו משום שההדלקה היא רק תוספת אש. הרב פרנק התיר משום שהוא גרמא. אבל דעת רוב הפוסקים שאסור להפעיל חשמל ביו"ט (יביע אומר ב, או"ח כו).
עוד בנושא שאלות כלליות

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. שאל בהמשך לשאלה זו

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il