שאל את הרב

  • הלכה
  • נדרים ושבועות

להתיר נדר שנדרתי בענייני צניעות

undefined

הרב נועם דביר מייזלס

כ"א אב תשע"ט
שאלה
שלום לרב. רציתי לברר לגבי נדר שנדרתי בגיל 12 או 13 איני זוכר את הגיל המדויק. קיבלתי על עצמי סייגים בענייני קדושה וצניעות, איני זוכר את המילים המדויקות. החשש שלי שאיני עומד בדברים שקבלתי על עצמי, והייתי מעדיף בכלל לא לידור. האם אני יכול לעשות התרת נדרים? תודה רבה.
תשובה
שלום וברכה לשואל היקר ! א. ראשית נקדים; 1. שחכמינו ז"ל אכן למדונו (אבות ג' י"ז) "נדרים סיג לפרישות", כיון שהתורה נתנה תוקף לדיבורו של אדם לאסור על עצמו דברים המותרים, ואשריך על הרצון הטוב להתקדם בענייני קדושה. 2. עם זאת חז"ל כתבו שיש להזהר מאד בדיני נדרים ושבועות שעונשם חמור, והורו שעדיף שלא לידור או לשבע לכתחילה אפילו אם יש לנו ודאות שנוכל לקיים דברינו. אף בנדרי מצוה וסייגים שמותר לזרז את עצמנו בכך (גמ' נדרים ח.), כתבו מהאחרונים שראוי להמנע לגמרי מלנדור (ראה שו"ע יו"ד ר"ג ד ו- ו', ספר חסידים, אלא אם כן אינו יכול לגדור עצמו בצורה אחרת, ס' ארך אפיים). 3. אף אם לא אמרנו בלשון נדר אולם התכוונו לזרז עצמנו וקיבלנו עלינו את הדבר כנדר או שבועה, נחשב הדבר לעיתים רבות כמו נדר, לכן יש להתרגל תמיד לומר "בלי נדר" (שו"ע יו"ד ר"ג ו', ורי"ד א' ובש"ך שם). *נציין שמפני חומרת נדרים כתבו הראשונים (שיטה מקובצת, ראב"ן ועוד) שתקנו לומר "כל נדרי" בערב יום הכפורים, שמיד בפתיחת תפילות יום הכפורים נתוודה על הנדרים ולא נעבור עליהם חלילה, וכבר אמר קהלת (ה' ד') "טוב אשר לא תדור משתדור". ב. לנידון שאלתכם: הנה לגבי הגיל שהזכרתם 12 או 13, יש לדעת שאף שלעניין חיוב במצוות התורה צריך להיות בן י"ג (ובת צריכה להגיע לגיל י"ב) עם סימני גדלות, מכל מקום לעניין נדרים ושבועות יש תוקף לדברים כבר שנה קודם (שו"ע יו"ד רל"ג, וראה ברמ"א שם ביחס לקטנים שנדרו). כמו כן אף אם אינך זוכר את הלשון המדוייקת כיון שהכוונה היתה לנדר בפשטות יש לדבר תוקף של נדר, לכן יש להתיר את הנדר כמו שכתבנו בתחילת דברינו. אם כן למעשה - 1. עליך ללכת להתיר את הנדר אצל שלשה אנשים בני תורה. לדעת השו"ע (יו"ד רכ"ח א') אחד מהם צריך להיות בקי בהלכות נדרים, אולם המנהג להקל שאין צריך שאחד מהם יהיה בקי בהלכות נדרים (ש"ך שם ע"פ הראשונים). 2. מספיק לפרט בשקט לפני אחד מהם את הנדר שנדרת ולא לפני כל המתירים (אחרונים). 3. יש לפתוח בחרטה על שבכלל נדרת כמו שהזכרת, ועדיף לעשות מהחרטה פתח (רמ"א שם ז'), כלומר שלאחר שאתה מתחרט על הנדר מעיקרו, אומרים לך המתירים: אילו ידעת שתתחרט האם היית נודר, אתה עונה לא, והם מתירים לך. 4. ודאי שכל האמור נעשה בהבנה עם חרטה אמתית על עצם הנדר. תזכו להרבות תורה וחיים ! בברכה נאמנה,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il