ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בקראון פלזה עם הרב שמואל אליהו והרב יוני לביא ושבת שירה עם הרב סבתו
שאל את הרב שבת ומועדים שמחת תורה

קריאה בתורה בליל שמחת תורה לבני אשכנז

נועם דביר מייזלסי"ח תשרי תש"פ
56
שאלה
מה המקור למנהג זה, והאם יש חיוב לעלות כהן לוי וישראל?
תשובה
שלום וברכה, מנהג בני אשכנז בליל שמחת תורה לאחר ההקפות לקרוא בפרשת וזאת הברכה ולעלות ג' עולים בברכה. לאחר מכן יש לומר קדיש. מנהג זו הוזכר כבר ברמ"א ובפוסקים, ואין לו דין של קריאה בתורה כימי חול ושבת אלא כנדבה, ולכן אין צריך לעלות דוקא כסדר העולים בתורה (כהן לוי ישראל), ועל רב המקום להכריע בעניין קריאה זו. מקורות: הרמ"א (תרס"ט א') כתב שבלילה קוראים בס"ת "הנדרים" שבתורה, וכל מקום לפי מנהגו. וכתב המ"ב שהם הפרשיות שרגילים למוכרן כל השנה בפני עצמן כגון פרשת ויתן לך, המלאך, ויכולו, יברכך, מה טובו, וסיים - שבימינו המנהג לקרוא ג' גברי בפרשת וזאת הברכה. וכן הובא במנהגי ארץ ישראל לגרי"מ טיקוצ'ינסקי (לוח לא"י בסופו). ויש לציין שבמעשה רב השלם הובא בשם הגר"ש דבליצקי שמה שכתב במעשה רב (ר"ל) ש"בליל שמחת תורה קורין בברכות שבתורה", היינו הברכות שבפרשת כי תבוא (דברים כ"ח) כהן קורא עד ברוך אתה בשדה, לוי עד וברוך אתה בצאתך, ושלישי עד ויראו ממך, ושכן נהגו בביכנ"ס הגר"א ביפו. עיין שם. ובלוח א"י (בסופו אות י"ד) כתב שהמנהג לקרוא לאחר בס"ת ג' גברי לאחר ההקפות, ולגבי סדר הקריאה, כל קהילה לפי מנהגה. עוד מובא במעשה רב (שם) שהגר"א עצמו היה עולה לקריאה זו ולפעמים עלה בעליית כהן. ובמקורות וביאורים (שם) כתב שאף שהגר"א כתב שהמנהג לעלות תמיד כהן, מכל מקום כאן אין הקריאה מדינא אלא בתורת מנהג. וכן כתב בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ב ש"כ) שכיוון שקריאה זו אינה חובה אלא כנדבה, אין צריך לכבד כהן. וראה בסידור דרך החיים לבעל הנתיבות (הובא במ"ב תרס"ט ס"ק ט"ו), וכתב שיש לומר קדיש לאחר הקריאה ואין סומכים על הקדיש שלאחר עלינו לשבח. וכן הוזכר מנהג זה בקצושו"ע ובסידור היעב"ץ (בית יעקב) וכתבו שיש לומר חצי קדיש אחרי קריאה זו. ויש שכתבו לומר קדיש שלם כיון שאין אומרים חצי קדיש אלא באמצע התפילה וכאן זה סיום התפילה. למעשה על רב המקום להכריע בפרטי הנהגה זו. בברכת התורה,
עוד בנושא שמחת תורה
שאל בהמשך לשאלה זו

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il