ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בקראון פלזה עם הרב שמואל אליהו והרב יוני לביא ושבת שירה עם הרב סבתו
שאל את הרב שבת ומועדים ספר ויקרא

גמל - מפריס פרשה?

חיים שרייברי"ט מרחשון תש"פ
18
שאלה
שלום. בפרשת שמיני פרק יא פסוק ד כתוב שהגמל פרסה אינו מפריס .בפסוק כו רשי מפרש על מפרסת פרסה ושסע איננה שסעת כגון גמל .לא הבנתי למה גמל מפרסת פרסה הרי בפסוק ד הגמל לא מפריס פרסה(אני מבין במצאות ההבדל רק לא בלשון ) תודה
תשובה
שלום כדי ליישב את שאלתך היפה נציג שאלה נוספת, וניישב אותם בהסבר אחד: בפסוקים יש שינוי לשון בין הגמל השפן והארנבת: את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס וגו' ואת השפן כי מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס וגו' ואת הארנבת כי מעלת גרה היא ופרסה לא הפריסה וגו' מדוע אצל הגמל נאמר בלשון "איננו מפריס" בלשון הווה ואילו גבי השפן והארנבת נאמר "לא יפריס" "לא הפריסה" מהו הפשר של שינוי זה? [כמו כן יש לשאול הרי לשלושת הבהמות הללו יש מכנה משותף שהם מעלים גרה ולא מפריסים פרסה א"כ מדוע לא כללם הפסוק בכלל אחד] ליישב את שאלתך ואת השאלות הנוספות שהצגתי יש לומר כך, כפי שהבאת רש"י (להלן פס' כ"ו) על הפסוק "מפרסת פרסה ושסע איננה שוסעת" כותב "כגון גמל שפרסתו סדוקה מלמעלה אבל למטה היא מחוברת", מבואר בדברי רש"י שהגמל מפריס פרסה אך ורק מלמעלה ולא למטה, לפי זה מדוייק הפסוק המתאר את הגמל "ופרסה איננו מפריס" (בניגוד לשפן ולארנבת שבהם נאמר ("ופרסה לא יפריס", ופרסה לא הפריסה") שכוונתו לומר שאף שיש לו פרסה חלקית מ"מ הוא אינו מפריס אותה עד הסוף, וזהו "ופרסה איננו מפריס" שאינו גומר להפריסה. וזהו החילוק בינו לשפן ולארנבת שהם לא מפרסים פרסה כלל אף לא למעלה. (יש מקום עדין לעמוד על שינוי הלשונות בין השפן עליו נאמר "ופרסה לא יפריס" ובין הארנבת עליה נאמר "ופרסה לא הפריסה"). חז"ל במדרש רבה דרשו שארבעת מינים אלו הם כנגד ד' מלכויות גמל - בבל, שפן - מדי, ארנבת - יון, חזיר- אדום. מדרש זה מיישב מדוע לא נכללו כל שלושת הבהמות הראשונות בפס' אחד, כיון שכל אחת מסמלת מלכות אחרת שמלכה בזמן אחר, ובאה לבטא סוג של שעבוד אחד שהיה לישראל תחת שלטונה. (מתוך הספר "ויבינו במקרא" לרב משה מרדכי קראפ) יום טוב
עוד בנושא ספר ויקרא
שאל בהמשך לשאלה זו

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il