שלום עליכם, האם יש עניין בפניה בזמן הקדיש (ימין/שמאל) באמירת ״עושה שלום במרומיו״ כפי שנהוג בתפילת שמונה עשרה או כפי שנהוג בקדושה. והאם יש חילוק בין קדיש תתקבל וכו. תודה .

לשואל, שלום וברכה! הרעיון בפנייה לשמאל ולימין הוא כאדם הנפרד מהמלך בצאתו. עיקרו נאמר בגמרא (יומא נג ע"ב) לגבי תפילת העמידה. אולם בראשונים הוזכר הדבר גם לגבי הקדיש. כך בראבי"ה (ח"א ברכות סי' צו): "כשיאמר 'עושה שלום במרומיו' הוא משתחוה לשמאלו וכשהוא אומר 'הוא יעשה שלום עלינו' משתחוה לימינו, ומסיים 'על כל ישראל'. והורגלו להשתחוות לפניהם כעבד הנפטר מרבו. תדע, דמה נשתנה [סוף] י"ח ברכות מסוף הקדיש של כל התפלות". מלשונו נראה שכוונתו דווקא לקדיש תתקבל, שהוא סיום תפילתו של שליח הציבור, וכך כתב בתרומת הדשן (סי' יג), לדמות את קדיש תתקבל לסיום תפילת העמידה: "דחד עניינא אינון, דש"צ אינו פוסע לאחוריו לאחר תפילתו שמתפלל בקול רם אלא ממתין הוא עד סוף הקדיש שלם שתקנוה חכמים לש"צ אחר כל תפילה, אלא שמפסיקים בקריאת ס"ת וסדר קדושה והלל... וקדיש לאחריהם חוזר עיקר על התפלה די"ח". אולם באחד מכתבי היד של סידור 'הרוקח' (מהדו' ירושלים תשנ"ב ח"א עמ' שסה, הערה 5) מופיעה הרחבה נוספת של העניין: "שהרי בקדוש וברכת המזון שנותן לשמאלו ולימינו... מסיים ב'עושה שלום במרומיו' ונוטה ראשו לכאן וכאן, 'יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל'". הוא לא מציין את קדיש תתקבל דווקא, ואף מוסיף עליו את "עושה שלום במרומיו" שבסיום ברכת המזון! ממילא ברור שלדעתו עניין זה נוהג בכל "קדיש שלם" (ולא כדברי הפסקי תשובות סי' נו הערה 122, שאין מקור לעניין זה בשאר הקדישים חוץ מקדיש תתקבל). ועוד, שהרי הפסיעה אחורה ג' פסיעות נובעת גם כן מאותו עניין של היפרדות העבד מרבו, כמו שכתוב בגמרא ביומא שם. ממילא, מאחר שבסיום הקדיש פוסעים לאחור כמו בסיום שמונה עשרה מתבקשת גם הפנייה לשמאל ולימין, ואין טעם ברור להבדיל ביניהם (כפי שאכן העיר על כך בפסקי תשובות שם). אמנם בברכת המזון לא נוהגים כך (ובוודאי לא פוסעים לאחור כמובן, ובאמת קשה להבין כיצד ניתן לתפוס אותה כעמידה לפני ה' מעין תפילת העמידה), אבל בקדיש לפי מה שראיתי הדבר נהוג בכל הקדישים ולא רק בקדיש תתקבל. ומאחר שמצאנו מקור בראשונים לעניין זה, הרי שיש לזה מקום ואין זו רק שגרה של טעות אגב קדיש תתקבל.