החל מהשבוע בשל העומס הגובר בבית הכנסת שלנו בליל שבת, הוחלט לקיים מניין נוסף באותה שעה באולם הסמוך על מנת להקל על העומס. השאלה שלי האם ניתן לברך את ברכת "מעין שבע"? לכאורה יש לומר שלא לברך, מפני שאין למקום קדושת בית הכנסת והוא לא נבנה לשם כך וכפי שמובא ביביע אומר חלק ב' שלא לברך . או מאידך י"ל היות והמניין הזה הולך להיות קבוע אז כן יש לברך? 

פסק השו"ע (רסח סעיף י) שהתקנה לברך ברכה מעין שבע לאחר ערבית של שבת, נתקנה דוקא למתפללים בבית כנסת, אבל המתפללים בבית חתנים או אבלים וכדו' אינם מברכים ברכה מעין שבע, ובשו"ת יביע אומר (חלק ב כט וחלק ד כא) פסק כמו השולחן ערוך בזה. אמנם בכף החיים כתב שלדעת האר"י ז"ל בכל אופן מברכים ברכה מעין שבע, וכן פסק הבן איש חי וכן פסק הגאון בעל שו"ת איש מצליח זצ"ל ופוסקים נוספים (ראה במשנ"ב איש מצליח סימן רסח הערה 3). במקרה הנידון בשאלה, כתבו כמה פוסקים שגם הסוברים כדעת השולחן ערוך צריכים לברך ברכה מעין שבע, כדלהלן:  האג"מ כתב (אורח חיים חלק ד סט ג) שאם מדובר במנין קבוע בכל ליל שבת צריך לברך ברכה מעין שבע.  ובמנחת יצחק כתב (חלק י כא) שחצר בית הכנסת שבית הכנסת פתוח אליה דינה כבית כנסת. וראה בפסקי תשובות פוסקים נוספים. במקרה המתואר בשאלה מצטרפות שתי הסיבות לחייב ברכה מעין שבע גם לדעת השו"ע. שהרי מדובר במנין קבוע ובאחד מחדרי בית הכנסת. ואף אם יש חולקים על המנחת יצחק והאג"מ, הרי לדעת המקובלים ופוסקים נוספים בכל אופן צריך לברך ברכה מעין שבע. ובצירוף כל הדעות הללו בודאי שצריך לברך ואין לחשוש כלל. (ראה גם פניני הלכה שבת פרק ה הערה 7).