שלום וברכה לרב. רציתי לשאול, בתקופה האחרונה רבים התפללו במקומות פתוחים והיו פרוסים במרחקים גדולים, האם כל המתפללים צריכים לראות את כולם כדי להצטרף למניין?

שלום וברכה. לכתחילה צריך שהמתפללים יראו אלו את אלו, ובדיעבד מצטרפים אפילו בשמיעה ובתנאי שמדובר במקום פתוח שאין בו רשות אחרת אפילו שביל קטן. מקורות: השו"ע (נ"ה י"ג) פסק, שצריך שיהיו כל העשרה במקום אחד, וביאר המ"ב (שם סקמ"ח) בשם האחרונים, שאפילו אם אינם רואים אלו את אלו, כיון שהם בבית אחד, הבית מצרפם. אלא שיש לדון לגבי מקום פתוח, האם כיון שמדובר ברשות אחת גדולה, יש לה דין דומה, וממילא ניתן לצרף את כולם, כל עוד שומעים אלו את אלו, או שכיון שאינם נמצאים בבית אחד, צריכים גם לראות זה את זה. למעשה פסק בשו"ת משנה שכיר (ח"א סי' י"ב) להקל, שמספיק שמיעה, ואפילו המרחק רב, אולם סייג שלא תפסיק ביניהם רשות אחרת כגון כביש או שביל, וכפי שמבואר בשו"ע לגבי צירוף לזימון (סי' קצ"ה א'). ואילו בשו"ת מנחת יצחק (ח"ב סי' מ"ד) כתב להחמיר, כיון שלמקום פתוח אף שהוא רשות אחת, אין גדר של בית לעניין זה, עיין שם. למעשה כיון שדין זה מדרבנן, המיקל יש לו ע"מ לסמוך, אולם ודאי שלכתחילה אם אין צורך ממשי, אין לסמוך על שמיעה בלבד, אלא להצריך גם ראייה. בברכה רבה,