סיפור אישי מהשואה מאדם שאינו מאמין

האם יש עניין לא להזמין אדם חילוני לדבר לפני בנות באולפנא בכיתות ז-ט שיספר את סיפורו האישי בשואה.

כמובן שיש חשש בחסרונות אפשריים בשעה שאדם שאינו מאמין, מדבר לפני בנות בגיל חינוך. עצם הבאתו נותן לבנות הכרה, כי יש להתחשב בדבריו, שהרי הוזמן ע"י אלה הנאמנים על חינוכם, ואם ידבר דברים שאינם הגונים, ייתכן וגם המחנכים לא יגיבו מפני כבודו. נוסף לכך, יש חשש מסיפורים על השואה שהם מרגשים ומזעזעים בדרך המזיקה לנפשות עדינות בגיל רך. כדאי יותר להשתדל בשמיעת יהודי מאמין, וגם זה בתנאי שלא יהיו פרטים קשים מדי ותאורים מזעזעים. להמשך הדיון בנושא. לשאלה נוספת והמשך הדיון בנושא.