שאלה
שלום וברכה הרב. מה הנוסח הנכון בברכות התורה והאם אפשר לומר את שניהם "על דברי תורה – לעסוק בדברי תורה?
תשובה
שלום רב. נחלקו הראשונים בנוסחא הנכונה. בני ספרד נהגו לומר - על דברי תורה, ובני אשכנז - לעסוק בדברי תורה. למעשה ניתן לחתום כשתי הנוסחאות (את הנוסח השני לומר בלחש).
מקורות:
נוסח הרמב"ם (תפילה פ"ז ה"י) הוא 'על דברי תורה', וכן כתב הב"י (סי' מ"ז) בשם רבנו יונה והאבודרהם והמנהיג, ודעתם שעל דברי תורה כולל גם עסק התורה וגם עשיית המצוות, וכן כתב מרן השו"ע (מ"ז ה'). ובכה"ח (סק"י) כתב שכן משמע בשער הכוונות. וכן מובא בסידור הרש"ש, וכן נוהגים בני ספרד. אולם לדעת הרי"ף, התוס' והרא"ש (ברכות יא:), וכן כתב הטור (מ"ז) הנוסח הוא 'לעסוק בדברי תורה', וכן כתב הגר"א בביאורו (שם ה'), וראה בב"י שביאר נוסחא זו, ועיין בתפארת ישראל למהר"ל (בהקדמה).
ובספר משמרת שלום (י"ג ג' קוידינוב) כתב שטוב יותר לאמר את ב' הנוסחאות, קודם על דברי תורה בקול, ואח"כ לעסוק בד"ת בלחש. וכתב שם (י"ג ב') לבאר יסוד מתי ניתן להוסיף ואין שייך בזה שינוי ממטבע שטבעו חכמים, והביא שעל כגון זה אמרו חז"ל (תענית ו., ברכות יא:): "הלכך נמרינהו לתרוויהו", ודברים אלו אמורים בפרט לדעת השאגת אריה (סימן כ"ד והובא במ"ב מ"ז סק"א) הסובר שברכות התורה מהתורה, ולכן ודאי שנכון לדקדק לומר ברכה זו על הצד הטוב ביותר. וכן נהג הגה"ח רבי שריה דלביצקי זצוק"ל.
בברכת התורה,
