ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב משפחה, ציבור וחברה קנייה ומכירה

שיווק שותפים

הרב יהודה אודסרכ"ד אייר תש"פ
22
שאלה
שלום הרב בתקופה האחרונה התפתח תחום של שיווק אינטרנטי שנקרא שיווק שותפים ובו בעצם מפרסמים ברשתות החברתיות ובאתרים חברות, מוצרים,קורסים שונים וכיוון שמדובר בתחום השיווק יש הרבה בעיות שלפי הערכתי נראה כמו גנבת הדעת. לדוגמה: כאשר מנסים לשכנע לקוח פוטנציאלי להשאיר פרטים או לקנות מוצר אז רושמים מחיר גבוה מהמחיר האמיתי ומציגים את זה שנותנים רק לשבוע הקרוב הנחה כדי לזרז את הקונה מה שלא נכון כיוון שהמחיר תמיד נשאר אותו הדבר וזה נראה כגנבת הדעת יצא לי לבדוק את הנושא ורב אחד ענה לי שהיום כולם יודעים שזה הפעלת לחץ ולא אמיתי לכן אין בזה גנבת הדעת. השאלה האם זה נכון שהיום הרוב מכירים את הלחצים והחוסר אמת שיש בשיווק לכן זה לא גנבת הדעת ומותר להתעסק בשיווק שותפים או לא? והאם בשיווק לגויים (לחו"ל) יש מקום להקל? נ.ב התחום הזה גם מאוד נפוץ בעולם הדתי והחרדי מה שתמוה בעיני אבל אשמח לדעת אולי אני טועה וזה אפשרי וכך אוכל לעסוק בזה תודה
תשובה
אינני בקיא בשיווק השותפים אבל אם הבנתי נכון לענ"ד הדבר אסור, אתן מבט כללי על העניין. איסור אונאה בממון הינו לקיחת מחיר שאינו תואם את המוצר. איסור זה הוא מן התורה וכל הן על המוכר והן על הלוקח(אם יגרום לקנות במחיר נמוך מדי). חכמים נתנו הגדרה מידתית ותווך ממוני. פחות משישית המקח קיים ויש אונאה שישית קנה ומחזיר את המקח יותר משישית המקח בטל. נחלקו הראשונים האם פחות משישית זה מותר (ספר החינוך פרשת בהר) או שזה איסור ורק אין חיוב ממוני להשיב את האונאה (רמב"ן שם) ישנם דברים שחז"ל ראו אותם כדברים שאין בהם אונאה כי אין שווי מוגדר להם, חפצי אומנות המיוצרים בעבודת יד וכדו' וכמובן אם המוכר מודיע לקונה את המחיר ואומר שאע"פ כן הוא מוכן למכור ביותר והקונה מסכים מרצונו אין כאן אונאה. מכח הלכה זו יש פוסקים שלמדו שבדבר שכולם יודעים שיש אונאה אין אונאה. אבל כל זה דווקא בדברים של ממון הניתן למחילה. אבל יש דין של רמאות וגניבת שעת, שאע"פ שהמוכר מוכר אותו בערך האמיתי של המוצר הוא מרמה זה אסור! הראשונים נחלקו אם איסור זה הוא איסור דאורייתא(לא תגנובו, ריטב"א חולין צד) או דרבנן (כך הסיקו מדברי הרמב"ם הלכות דעות פרק ב הלכה ו) לכל הדעות, איסור גניבת דעת נאמר אף בגוי. כך סיכם השולחן ערוך (חושן משפט סימן רכח, סעיף ו) "אסור לרמות בני אדם במקח וממכר או לגנוב דעתם ...ואף לגנוב דעת הבריות בדברים, שמראה שעושה בשבילו, ואינו עושה, אסור. כיצד, לא יסרהב (יפציר בחבירו) שיסעוד עמו, והוא יודע שאינו סועד, ולא ירבה לו בתקרובת והוא יודע שאינו מקבל, ולא יפתח חביות הפתוחות לחנוני, וזה סובר שפתחם בשבילו, אלא צריך להודיעו שלא פתחם בשבילו. מדבריו למדנו שאסור גם לגרום לאדם לחשוב משהו עליו כאשר דבר זה אינו אמת. (להרחבה ניתן לעיין בדברי הגמרא והראשונים חולין צד ושו"ע חו"מ רכ"ז ורכ"ח) מכל הנ"ל נראה שאסור לרמות או להפעיל לחץ פסיכולגי על אדם אף שאינו נהנה מרמאות זאת וכל שכן אם הדבר נעשה לטובת הנאתו של גונב הדעת.
עוד בנושא קנייה ומכירה
שאל בהמשך לשאלה זו

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il