כתוב וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה: רש"י לנפש חיה. אַף בְּהֵמָה וְחַיָּה נִקְרְאוּ נֶפֶשׁ חַיָּה, אַךְ זוֹ שֶׁל אָדָם חַיָּה שֶׁבְּכֻלָּן, שֶׁנִתּוֹסֵף בּוֹ דֵּעָה וְדִבּוּר: ( ובאונקלוס רוח ממללא) ולאחר כתוב וַיֹּאמֶר הַנָּחָשׁ. זה לא סותר?

שלום שאלה זו שאלנו פרשני התורה. אשריך! אציין מספר פירושים: א. האישה ידעה את שפת החיות, ופירוש הפסוק "ויאמר אל אישה" הכוונה שדיבר בשפתו = "בצפצוף אשר ידברו בו הבעלי החיים" (מושב זקנים, רס"ג, אב"ע, אור החיים). ב. מלאך דיבר בשביל הנחש (אב"ע בשם רס"ג). ג. הנחש דיבר עם חווה בשפת בני אדם, הקב"ה נתן בו תכונות אדם עד שיהיה כאדם ממש, וכל זה כדי לנסות את האדם (רס"ג, אב"ע, חיזקוני). יום טוב