- שבת ומועדים
- הלכות הספירה
ספירת העומר - למה לא ממוצאי שביעי של פסח?
שאלה
שלא כדעת הצדוקים שטעו לומר שמדובר בשבת-בראשית, חז"ל הקדושים קיבלו שמשמעות המילים "ממחרת השבת"
הינה שמדובר ביו"ט. בפסח יש 2 ימים-טובים שהשני בהם הוא שביעי-של-פסח..
מדוע נקבעה תחילת הספירה דווקא למחרת יו"ט ראשון ולא ממחרת שביעי-של-פסח ?
תשובה
שלום
חז"ל פירשו את ה'שבת' שנזכרה בפסוק "ממחרת השבת", במובן של יום טוב ראשון של פסח, ולא היום השביעי בשבוע (כדברי הצדוקים). כלומר שיש להביא את העומר ביום השני של פסח, ט"ז בניסן, א' חול המועד בארץ ישראל, שהוא היום ממחרת לחג. כפי שנאמר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם, כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם, וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ, וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן, וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי ה', לִרְצֹנְכֶם, מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן.
פירוש זה נלמד ממקורות שונים והחשוב בהם תיאור הפסח הראשון בארץ ישראל, על פי הכתוב בספר יהושע (פרק ה'):
"וַיַּחֲנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּגִּלְגָּל, וַיַּעֲשׂוּ אֶת הַפֶּסַח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, בָּעֶרֶב, בְּעַרְבוֹת יְרִיחוֹ.
וַיֹּאכְלוּ מֵעֲבוּר הָאָרֶץ (לפי חז"ל: ממה שגדל בארץ) מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח: מַצּוֹת וְקָלוּי, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה.
וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת בְּאָכְלָם מֵעֲבוּר הָאָרֶץ,
וְלֹא הָיָה עוֹד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מָן -
וַיֹּאכְלוּ מִתְּבוּאַת אֶרֶץ כְּנַעַן בַּשָּׁנָה הַהִיא".
תיאור זה מתאר את אכילת ה'חדש' בפעם הראשונה בארץ ישראל.
את הביטוי 'ממחרת הפסח' בספר יהושע - ניתן להבין כדעת חז"ל, שמדובר ביום ט"ז בניסן, אחרי היום של הפסח, ובו מתואר הקיום של הכתוב בפרשית המועדים בפרשת אמור: מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת.
[היה ניתן לפרש את הביטוי "ממחרת הפסח" אחרי הקרבת קרבן הפסח - שהיה בשעות הערב של י"ד, 'ממחרת' - כלומר ביום הראשון של חג המצות, בט"ו בניסן! וכך למד ר"ת (בתוס' בקידושין דף לז/ב ד"ה בשלמא) שכוונת הפסוק ביהושע היא שממחרת הפסח - ממחרת הקרבת קרבן פסח (יום טו), עדיין אכלו מצות מהיבול הישן, אבל ביום טז אכלו קלוי וזה היה בעצם היום הזה. ר"י חולק (שם) על ר"ת ומסביר שמחרת הפסח משמעותו טז ניסן, ויש לחלק בין לשון המקרא שבו ממחרת הפסח היינו קרבן פסח, ואילו מחרת הפסח המופיע ביהושע פרושו ממחרת אכילת קרבן פסח הנאכל בטו ניסן, ולפיכך ממחרת הפסח משמעותו טז בניסן.]
יום טוב

הכוונה בספירת העומר
הרב דוד חי הכהן | ל ניסן תשע"ה
האם מותר לשמוע מוסיקה מהרדיו בספירת העומר?
הרב דניאל קירש | ל ניסן תשפ"ב

פספסתי יום בספירת העומר
הרב יצחק בן יוסף | כ"ז ניסן תשע"ג

האם מצוות דרבנן הם מצוות עשה?
הרב נועם דביר מייזלס | כ"ד אייר תשפ"א
הרב חיים שריבר
ר"מ בישיבת בית אל ובישיבת בני צבי .
טיגון במחבת בשרית בסכום חלבי
ו שבט תשע"ד
איזה אבידה צריך להחזיר?
ג טבת תשע"ד
דין כריכת ציצית
א טבת תשע"ד
כלים כשרים- המשך
ה טבת תשע"ד

דיני "חזקת בשרי"
הרב שמואל אריאל | ח אב תשע"ח
מדוע אסור לנשים להכנס לבית העלמין?
הרב בנימין במברגר | ד אדר ב' תשע"א

הוצאת אבל משבעה - כיצד?
הרב יצחק בן יוסף | י"א מרחשון תשפ"א

ברכה על בייגלה
הרב אלישיב קפקה | א אדר א' תשע"ט
מה מברכים על בוטנים אמריקאים וקבוקים?
כולל הלכה בית אל | ט שבט תשפ"ג

נדר מתוך כעס
הרב נועם דביר מייזלס | י שבט תשפ"ג
שלום בית ושבת
הרב יצחק גרינבלט | ט שבט תשפ"ג
