שאל את הרב

דיני ממונות בין אשכנזי לספרדי

undefined

הרב משה מאיר אבינר

י"ד תמוז תש"פ
שאלה
א. כיצד פוסקים כאשר יש י"א וי"א ברמ"א בחו"מ? ב. הרמ"א בחו"מ סימן תג סעיף ב הביא י"א ויש חולקים כיצד פוסקים למעשה? ג. במחלוקת שו"ע רמ"א בחו"מ ספרדי יכול לטעון קים לי כרמ"א ולהיפך? תודה רבה
תשובה
בס"ד שלום וברכה, בארץ ישראל ברוך ה' נתקבצו הגלויות, ובכל מקום יש הנוהגים כמנהג המחבר בעל השו"ע ויש הנוהגים כמנהג הרמ"א, ונשאלת השאלה האם ישתנו פסיקות בית הדין ע"פ בעלי הדין העומדים לפניו? בכמה מפסקי הדין נראה שאכן אם בעלי הדין הם מעדות ספרד יש לפסוק להם כדעת השו"ע, ואם בעלי הדין מעדות אשכנז יש לפסוק להם כרמ"א ולא ניתן לומר קים לי כדעות אחרות (יש עדות שנהגו להגיד קים לי גם נגד השו"ע כגון שאלוניקי ותורכיה), ויש לדון בזה. החוות יאיר (קסה) הובא בפת"ש כותב: "מה דסתם לן הב"י בש"ע דזכה שנקבע הלכה כמותו ולא חלקו עליו הבאים אחריו אין לומר קים לי כלל נגד הכרעתו אף לדעת י"א דמצי למימר קים לי בכל דבר ממון". וכן כותב הברכי יוסף (חו"מ כה ס"ק כז): "בארץ ישראל כולה אין נוהגים לומר קים לי נגד מרן". וכך גם כותב הש"ך (תקפו כהן עד) ביחס לפסקי הרמ"א, אך מסייג את דבריו שאם יש ראייה כנגדם ניתן לחלוק עליהם. וכך רואים שהוא נהג בעצמו: "וכבר נהגינן שלא להיות נגד מהרמ"א במקום שאין ראיה ברורה לסתור דבריו, וכמ"ש בתשו' משאת בנימין ושארי הגאון החסיד הגדול השל"ה שנהיגין כמהרמ"א בכל דוכתא כי כך קבלנו על עצמינו". בתומים (תקפו כהן סימן קכ"ג קכ"ד) מובא שהטעם לכך שלא ניתן להגיד קים לי כנגד מחברי השו"ע, שכל דברי השו"ע הם מיד ה'. וז"ל: "ולדעתי אין ספק כי הכל בכתב מיד ה' השכיל על ידם, כי קושיות רבות שהקשו עליהם אחרונים ותירצו בדרך חריף ועמוק, וכמו כן כללו במתק וקוצר לשונם דינים הרבה, ולאין ספק שלא כוונו להכל כי איך היה אפשר לרב המלאכה מלאכת שמים שהיה עליהם, ומי הוא הגבר שיעשה חיבור על כל התורה לקוח מכל דברי הראשונים ואחרונים ולא יכבד עליהם מלאכה מלאכת שמים, רק רוח ה' נוססה בקרבם להיות לשונם מכוון להלכה בלי כוונת הכותב, וחפץ ה' בידם הצליח. ולכן ח"ו לומר קים ליה נגד הכרעת המחבר ורמ"א". ובקונטרס הספקות (כלל ו) חולק על טעמו וכתב: "וכן שמעתי שאין לומר קים לי נגד הכרעת רמ"א, וכל זה לדעתי מטעם קבלה נהגו ביה לפי שאנחנו נגררין אחר הכרעת רמ"א". לגבי הרמ"א בפתחי תשובה (רז, יג) מביא תשובת מים חיים שיש מצבים שגם אשכנזי יכול לטעון קים לי כשו"ע נגד הרמ"א: "נשאל אם לפסוק כדעת היש חולקים שהביא רמ"א, וכתב זה פשוט שהמוכר יכול לומר קים לי כהמחבר מאחר שהרמ"א לא סיים על היש חולקין וכן עיקר כמנהגו הטוב". וכלל זה שאין לומר קים לי כנגד מחברי השו"ע הובא לדינא בפסקי דין של ביה"ד האזורי נתניה והוסיפו: "בנידון דידן הצדדים מעדות המזרח ההולכים במנהגיהם אחרי מנהגי עדות הספרדים וכדעת מרן... ולכן לא יכולים להגיד קים לי כש"ך". וכן כתבו בעוד פסקים, בבית דין ירושלים,וכן כתב הרב לביא. ובשו"ת יביע (ז, חו"מ סימן ב, ד) דן על מקרה בו בעלי הדין אחד אשכנזי ואחד ספרדי כיצד ינהגו בטענות הקים ליה? "ומיהו יש לדון עדיין בנידון תובע אשכנזי ונתבע ספרדי, ומרן הש"ע מחייב את הנתבע לשלם, והרמ"א פוטרו, היכי לדיינו דייני להאי דינא, כי לכאורה אין הנתבע הספרדי יכול לטעון קים לי כהרמ"א נגד מרן שקבלנו הוראותיו?" ובהמשך דבריו מביא בזה מחלוקת בין הפוסקים, ולמסקנה מכריע שהנתבע יכול להגיד קים לי כנגד מרן השו"ע, לאחר שמקבל את סברת השבות יעקב בחילוק בין ממון לאיסור: "כאן שהתובע האשכנזי שקיבל עליו הוראות הרמ"א ושאר גאוני אשכנז, היאך יוציא ממון בקום ועשה מן המוחזק הספרדי נגד הרמ"א וסיעתו, והרי הוא גזל בידו, הילכך שב ואל תעשה עדיף". אך בשו"ת מנחת יצחק (ו, קע) כתב שבארצות בהם מעורבים עדות שונות לא ניתן לחלק בין בעלי הדין בטענת קים לי: "וגם מה שרצה לומר לפי שיטת הקונטרס הספיקות, דהיכא דיש מחלוקת בין המחבר והרמ"א, אז ספרדי אין יכול לטעון קים לי נגד פסק המחבר בש"ע, ואשכנזי נגד הרמ"א עכ"ד, ומי שמע כזאת בבתי דיני ישראל לחלק בזה בין ספרדי לאשכנזי". ביביע אומר (ט, א) מביא את מחלוקת האחרונים האם במקום שהשו"ע הביא סתם וי"א האם ניתן לומר קים לי כי"א, ומכריע שלא ניתן לפסוק כי"א אך ראוי להטיל פשרה הקרובה לדין: "וכבר כתבנו שמאחר שמרן הוא מרא דאתרין, ומפיו אנו חיים בכל מכל כל, וקבלנו הוראותיו ככל אשר יאמר כי הוא זה, לפיכך ראוי להטיל ביניהם פשרה הקרובה לדין. ושלא לפסוק בפשיטות נגד דעתו של מרן, ולומר שהמוחזק מצי טעין קים לי כדברי הי"א נגד הסתם שבש"ע". בברכה,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il