מועדים לשמחה, הרב פירט בתשובה קודמת את המקורות לאיסור הנחת תפילין בחול המועד, מלבד הזוהר. עם זאת, במח"כ, הרב לא התייחס לפסיקתו הפשוטה של רמ"א (אורח חיים לא, ב): "הגה: ויש אומרים שחול המועד חייב בתפילין. וכן נוהגין בכל גלילות אלו להניחם במועד ולברך עליהם אלא שאין מברכים עליהם בקול רם בבית הכנסת כמו שאר ימות השנה". אם כן, להולכים בדרך כלל כפסיקת רמ"א, האם לא די בכך שאיננו נוהגים כיום להניח בבית הכנסת (גם אם מתפללים שם רוב ההולכים כפסיקת רמ"א), ולהניח *לכל הפחות* בבית?! איני נכנס לשאלת המקורות הנוספים שהביא רב בתשובתו, מלבד הזוהר, שסברו *שאין חובה* להניח תפילין בחול המועד, כיוון שמנושאי הכלים על שולחן ערוך נראה שכולם הבינו שהזוהר הוא מקורו של השולחן ערוך *לאיסור* הנחת תפילין בחול המועד (אציין כי בילקוט יוסף כתב כי קודם להופעת הזוהר, במאה ה-13, נהגו גם הספרדים להניח תפילין בחול המועד כפסיקת הרא"ש) תודה ומועדים לשמחה

מועדים לשמחה! תשובתי הקודמת לא נועדה להקיף את הנושא. המנהג המקובל כיום בא"י ידוע, שאין מניחים תפילין בחוה"מ לא בביהכ"נ ולא בבית. השואל הציג זאת כאילו שורשי המנהג מבוססים אך ורק על הזוהר ואין לו מקורות בנגלה, ועל כך השבתי שזו טעות, ויש למנהג זה מקורות בפוסקים הראשונים. העובדה שהרמ"א פסק כך, וזה היה המנהג האשכנזי בחו"ל, איננה מחייבת את האשכנזים בא"י כיום. ככלל, בחז"ל מנהגים נקבעים לפי "מנהג המקום" ולא לפי "מנהג העדה", אלא שמזה מאות שנים התקבל בדרך כלל שאם קהילה מסוימת מגיעה למקום מסוים ומחליטה לשמור את מנהגיה היא רשאית לעשות כן. מכל מקום, מאחר שאבותינו שהגיעו לא"י קיבלו עליהם בעניין זה את מנהג הספרדים - תוקפו המחייב של מנהג אשכנז, מדיני מנהג, אינו מחייב אותנו. כפי שכתבתי בתשובתי הקודמת, תלמיד חכם שעיין בסוגיה והשתכנע שהמנהג האשכנזי הקדום להניח תפילין יותר מבוסס בדברי חז"ל - יכול להניחם בצנעה. לענ"ד זה נכון גם אם אבותיו אינם מיוצאי אשכנז, ואין לזה קשר למנהג העדה.