ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב משפחה, ציבור וחברה נישואין וזוגיות

בת של יהודיה וגוי לעניין נשואין

שאלה
לכבוד הרב. מה הדין של יהודיה שהתאסלמה והרתה ממוסלמי, האם בתה היהודיה יכולה להתחתן עם יהודי כהן?
תשובה
שלום וברכה לכבוד הרב. הבת נחשבת ליהודיה ויכולה להתחתן עם יהודי, אך אינה יכולה להתחתן עם כהן. במידה והבת נמצאת בקשר עם יהודי שהוא כהן, יש לברר את הנושא עם כל הפרטים בבית הדין. מקורות והרחבה: בגמ' ביבמות (מה.) מבואר שולד גוי או עבד שבאו על בת ישראל, שהבת כשרה אך פגומה לכהונה, וז"ל הגמ': "דכולהו אמוראי דמכשרי מודו שהולד פגום לכהונה מק"ו מאלמנה, מה אלמנה לכהן גדול שאין איסורה שוה בכל, בנה פגום, זו שאיסורה שוה בכל, אינו דין שבנה פגום". ובהמשך הגמ' (מה:) נאמר בסתם: "והלכתא עובד כוכבים ועבד הבא על בת ישראל, הולד כשר בין בפנויה בין באשת איש". ונחלקו הראשונים האם הלד כשר לגמרי ואף לכהונה. דעת הרא"ש (יבמות ד' ל') שהבת אמנם כשרה לישראל אך פסולה לכהונה, כמבואר בקל וחומר בגמ'. וכן פסק מרן השו"ע (אהע"ז סימן ד' סע' ה', וסי' ז' סע' י"ז). אולם הרי"ף (יבמות ט"ו.) והרמב"ן (שם מה.) הסתפקו בדבר, ולכן אם אם נשאה לכהן, לא תמא והולד שנולד הוא ספק חלל. ועיין בשער המלך (איסורי ביאה ט"ו ג') שביאר, שאף שיש סוברים שהבת פסולה לכהן מהתורה מכח ק"ו, והוי ספק דאורייתא לחומרא, מכל מקום כיון שכאן הספק מצד פלוגתא דרבוותא ולא מצד המציאות. וראה בשו"ת יבי"א (ח"ז אהע"ז סי' ט' ג') שהביא פוסקים שסוברים אף לדעת הרא"ש, שהק"ו אינו אלא אסמכתא ופגומה מדרבנן). והרמב"ם (איסורי ביאה ט"ו ג') כתב שהבת כשרה לכהונה. וביאר הבית שמואל (סי' ד' סק"ד) שהק"ו מאלמנה בגמ' שם נפרך, שהרי גר עמוני ומואבי שנשא בת ישראל שאף שיש עבירה בביאתו, מכל מקום ביתו כשרה לכהונה. אולם בבאה"ט (שם סק"ה) חיזק את דברי המחבר, וכתב שיש עוד קל וחומר מאלמנה לכהן גדול שקידושין תופסין ובנה פגום, ק"ו גוי ועבד שאין קידושין תופסין, שבנה פגום. ועל זה אין פירכא, שהרי לא ניתן לומר גר עמוני יוכיח שהרי בו כן תופסין קידושין. ונחלקו הפוסקים אם כבר נשאת לכהן האם יכולה להשאר איתו. וכתב באר הגולה (סק"י) בציונו לדברי המחבר, שאם נשאת לכהן, מוציאין מידו והולד חלל. והבין שכן הוא לדברי הרא"ש שהולד פגום לכהונה. ואם כן בדיעבד לא תצא, וכן פסק החלקת מחוקק (סי' ד' סק"ג), והב"ש (שם סק"ב) פסקו בזה כדעת הרמב"ן, שאם נשאת לא תצא. וביאר הח"מ (סי' ז ס"ק כ"ו) ש"מלשון פגומה משמע דלכתחלה לא תנשא לכהונה אבל חללה ממש לא הוי". כמו כן נחלקו פוסקי זמננו, במקרה שאנו מסופקים אם הולד הגיע מגוי (וכן אם יש ספק אם החתן כהן), שלדעת מרן היבי"א (שם סי' ה' ז') יש להתיר מטעם ספק ספיקא, שמא נולדה מישראל בכשרות, ואם תאמר שנולדה מגוי, שמא הלכה כשיטת המכשירים אותה לכהונה. והביא שם שיש חולקים מטעם שמעלה עשו ביוחסין, אולם כתב הגרע"י זצ"ל שיש עוד צירופים להקל, ומהם דברי המהרשד"ם (אהע"ז סי' רל"ה והובא בבאה"ט סי' ו' סק"ב) שכהני זמנינו, כהני ספק הם. וכן כתב בשו"ת צי"א (ח"ז סי' מ'). בהצלחה רבה,
עוד בנושא נישואין וזוגיות

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il