ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב שבת ומועדים תקיעת שופר

שופר של עז שנראה כמו של איל

47
שאלה
שמעתי שרבנים התריעו מקניית שופרות מעובדים הדומים לאיל ובאמת הם של עזים. מה החשש, הרי גם אם יתגלה שאכן מדובר על שופר של עז, הרי גם בו יוצאים ידי חובה?
תשובה
שלום רב. אכן גם אם התברר ששופר זה מאיל, ובדיעבד יוצאים בו ידי חובה. מכל מקום דעת המחבר ורוב הראשונים שצריך דווקא שופר של איל למצוה מן המובחר, וכתבו האחרונים שכך נהגו כל ישראל זכר לעקידת יצחק. יש לציין שלדעת הרמב"ם והנוהגים כמותו, אין יוצאים ידי חובה אלא בשל איל וכפוף. לגבי חומרת האיסור של מכירת שופרות שיש פקפוק בכשרותם, ומטעים וגונבים את הציבור, איני נכנס כעת. אבל הקונים צריכים לדעת שכיום ב"ה, מצוי מוכרים יראי שמיים עם שופרות מהודרים שיש עליהם פיקוח בכל תהליך הייצור, ולכן יש להשתדל לקנות שופר איל וכפוף, לצאת לכתחילה לכל הדעות. מקורות: מבואר בגמ' בר"ה (כו.) שכל השופרות כשרים חוץ משל פרה, ואף שכל השופרות נקראים גם קרן, מכל מקום של פרה שונה, כיון שנקרא רק קרן ולא שופר. וכתבו בתוס' (שם ד"ה קרן) שמה שלא פסלו של ראם למרות שהוא קרן ואינו נקרא שופר, כיון שחז"ל מיעטו דווקא לגבי קרן שיש בה חלל כשפופרת, מה שאין כן בארם וצבי שאינם חלולים כלל, ופשוט שאינם כשרים. ולגבי תיש כתב הר"ן (שם ד"ה וכתבו) שאינו פסול אף שנקרא קרן, משום שתיש וכבש נקראו בתורה יחד באותו שם. אם כן מצינו שלושה חילוקים בדיני השופר (ראה טור תקפ"ו): א. שופרות פסולים אף בדיעבד כגון של פרה ושאר מיני חיות שהם עצם אחד. ב. שופרות חלולים אבל פשוטים, שהם כשרים בדיעבד. ג. חלולים ואף כפופים, יוצאים בהם לכתחילה. ועיין ברא"ש (בגמ' שם ג.) שהביא חלוקה אחרת בשם הרמב"ן, ולא מנה את השופרות הפסולים, משום שאין שם שופר עליהם, ותמורתם הכניס למצוה מן המובחר את שופר של איל. והנה הרמב"ם (שופר א' א') פסק שכל השופרות פסולים חוץ מקרן הכבש. וביאר הב"י (סי' תקפ"ו) שטעמו כיון שמחלוקת רבי יהודה ורבנן בגמ' היא לעיכובא, כמו כן פשוט שלדעת הרמב"ם השופר צריך להיות גם כפוף, שהרי לוי בגמ' אמר, שמצוה בכפופים ואמר את דבריו אליבא דר' יהודה. אולם דעת הרא"ש ועוד ראשונים (ראב"ד, רמב"ן, הובא בטור), שלא נחלקו ר' יהודה ורבנן אלא למצוה אבל בדיעבד יוצאים ידי חובה בין בשל איל ובין של יעל, ושנינו "כל השופרות כשרים חוץ משל פרה, ועוד שבתורה כתוב "תעבירו שופר", וכל שנקרא שופר מדוע נפסול אותו. הט"ז (סק"א) הבין שהרמב"ם סובר לדינא כדעת הרא"ש, ו"קרן כבש" שכתב לאו דוקא, אלא הוא הדין לשאר בהמות כמו איל ויעל, למעט פרה ושאר בהמות הנכללות בה. מאידך רבים הבינו בדברי הרמב"ם שסובר שצריך של כבש דוקא. למעשה מרן השו"ע (תקפ"ו א') פסק כרוב הראשונים: "שופר של ראש השנה מצותו בשל איל וכפוף ובדיעבד כל השופרות כשרים, בין פשוטים בין כפופים, ומצוה בכפופים יותר מבפשוטים". וכתב המ"ב (סק"ב וסק"ג), שנוהגים בשל איל, זכר לעקידת יצחק, ומהדרין בזכר כיון שדומה יותר לאילו של יצחק. ומה שהצריכו כפוף, לסימן שיכפפו לבם למקום. ובדברי המחבר לא נתבאר מה עדיף איל פשוט או כפוף משאר מינים, וכתב המ"ב (סק"ה) שמסקנת רוב הפוסקים שעדיף מעלת כפוף, וז"ל: "דתקון רבנן לתקוע בכפוף לסימן שיכפפו לבם למקום בתפילה, מה שאין כן שופר של איל אינו תקון רבנן לתקוע דוקא בשל איל – אלא מנהג שנהגו כל ישראל מעולם לזכר עקדה, ואיכא בזה מצוה מן המובחר", והוסיף שהנפקא מינה, שיש להדר להוסיף במחיר עד שליש על שופר של איל. אולם יש פוסקים שכתבו שאין עדיפות לכפוף על איל וכן ביארו בדברי המחבר. וכיום שניתן לקנות בקלות גם שופר איל וגם כפוף, יש להשתדל לעשות כן ולצאת לכל הדעות. בברכת שנה טובה,
עוד בנושא תקיעת שופר

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il