ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שאל את הרב שבת ומועדים הלכות יום טוב

שעון שבת לתנור ביו"ט שלאחר השבת

הרב עזריה אריאלכ"ב אלול תש"פ
58
שאלה
שלום לרב, בשנה זו שיו"ט ראשון יוצא בשבת ורוצים לאפות בתנור ביום השני אך לא רוצים שהתנור ידלק לריק ביום הראשון (וכן יש תנורים שאם ידלקו בראשון כבר לא ידלקו בשני) מהי הדרך הנכונה להערך לכך? האם אפשר לכוין שעון ליום הראשון שהוא שבת אחה"צ ואז לדחות אותו למחרת בבוקר קודם ההדלקה? או לחבר הכל מערב שבת מבלי להעלות אף זיז ואז ביום השני שהוא יו"ט לכוין להדלקה מאוחרת יותר? בנוסף, אדם שכיון שעון אך לא הכניס את השקע לשעון האם יוכל לעשות זאת ביו"ט קודם זמן ההדלקה? אשמח אם הרב ירחיב במשמעות ההלכתית של כל פתרון ואם יש להתיר בו. תודה רבה.
תשובה
לשואל, שלום וברכה! 1. מותר לחבר מערב שבת את הכל בלי להעלות אף זיז, וביום השני להעלות את הזיזים הדרושים להדלקה בשעה מאוחרת יותר מזו שבה הוא מעלה את הזיזים. פעולה זו היא "גרמא" של הדלקה, שמותרת ביום טוב (שמירת שבת כהלכתה, מהדורת תשל"ט, פרק יג סעיף כז והערה ק). 2. לגבי האפשרות לכוון את השעון לפני החג להדלקה בשבת אחה"צ, ואחר כך בשבת בבוקר לדחות את הפעולה ליום ראשון בבוקר, אם הבנתי נכון הכוונה היא כזו: נניח שאתה רוצה שהתנור יפעל ביום ראשון בשעה 10 עד 11. לשם כך לפני החג תוריד את הזיז שמכוון לשעה 10.00, ובמקומו תעלה את הזיז של שעה 16.00, ובשבת בשעה 12.00 תוריד את הזיז של 16.00 ותעלה את של 10.00. אם זו הכוונה, אינני מבין את המחשבה שזה עדיף. זה כמו האפשרות הראשונה, בתוספת זה שאתה "משחק" עם השעון בשבת שלא לצורך, ויש בזה גם משום הכנה משבת ליום אחר [היה מקום לאסור מטעם נוסף, שגרימת הבערה אסורה בשבת באופן כללי פרט למקרי צורך גדול, וכאן אתה עושה פעולה בשבת שתגרום הדלקה לאחר השבת. ברם, מסתבר שבמלאכת מבעיר האיסור הוא כאשר גם תוצאת הפעולה תהיה בשבת; עיין 'ארחות שבת' ח"א עמ' תקכג]. 3. הכנסת התקע של התנור לשקע ביום טוב לפני ההדלקה - לכאורה מצד הדין גם זו "גרמא" של הדלקה שמותרת, ופיתרון זה שקול לראשון. ברם, מכיוון שזהו מעשה יותר בולט וניכר מאשר שינוי הזיזים בשעון נראה שזהו בגדר "דבר התמוה לרבים", שאין לעשותו (שו"ת תפילה למשה ח"ב עמ' רס; ועיין בשש"כ הנ"ל פי"ג סעיפים כח-כט, ודבריו בנקודה זו אינם ברורים לי, האם ההיתר לחבר מכשיר חשמלי לשעון ביו"ט נאמר רק "לצורך גדול" כדין גרמא בשבת, או לאו דווקא). בנוסף, קיימת דעה שחיבור מכשיר חשמלי לשקע, אפילו כשאין בו חשמל, הוא מלאכת "בונה" (דעת ה'חידושים וביאורים' או"ח ח"ב סי' ב). הגרש"ז אוירבך זצ"ל (מנחת שלמה ח"א סי' יא; 'מאורי אש השלם' ח"ב עמ' תקיט) דוחה דעה זו, אפילו לפי שיטת החזון איש. מכל מקום, במדרג בין האפשרויות יש להתחשב בדעה זו ולהעדיף את האפשרות של הזזת זיזים, שכאשר אין בהם חשמל אין בזה "בונה" לכל הדעות (עיין מנחת שלמה שם: "שגם הרוצה להתחשב" וכו'). כמו כן, הראו לי שלדעת הציץ אליעזר (ח"א סי' כ פרק ד אותיות כג-כד) חיבור מכשיר חשמלי לשקע הכבוי הוא "תיקון כלי", מה שאין כן הזזת זיזים. 4. אגב, פתרון טכני ששמעתי: ניתן להרכיב שעון שבת אחד על גבי השני, ובתכנון מתאים לתזמן אותם כך שההפעלה בערב החג תדליק את התנור רק ביום השני של החג.
עוד בנושא הלכות יום טוב

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות. לחץ כאן להעברת שאלתך לרב.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il