שלום לכבוד הרב דבר שמציק לי זמן מה אני משתדל לנהוג בדרך ישר ושאף אחד לא יקפיד עלי, אבל לפעמים אני נזכר במשהו לא הכי בסדר שעשיתי , אפילו דברים ממש קטנים , (לדוגמא, ששכחתי להחזיר ספר לישיבה שהשאלתי והוא נאבד כבר, או ששיקרתי לבן אדם) ואני יכול ממש להרגיש יסורי מצפון על זה , אני גם מרגיש שזה מסיפורים שהייתי שומע נניח על זוג שהיה שנים בלי ילדים בגלל מעשה אחד לא טוב שהם עשו, או מישהו שלא מצא זיווג או שהיה לו עיכוב בפרנסה עד שתיקן איזה מעשה אחד שפגע בבן אדם וכמובן זה מפחיד אותי, שחס וחלילה יהיה לי עיכוב במשהו בגלל איזה מעשה אחד לא טוב שעשיתי. ובראש השנה האחרון (אתמול) ב"ה, התעלתי למדתי תורה והתפללתי בכוונה בכל התפילות , אבל הפחד שחס וחלילה יהיה לי עיכוב במשהו , או חוסר בבריאות בגלל איזה מעשה אחד לא טוב שעשיתי ,וכמובן שזה פוגע בתפילה ובשמחה שלי. האם החשיבה הזאת נכונה ?, איך אני אמור להתנהג באמת במקרים האלו , כמובן לחזור בתשובה על המקרים האלו אבל שלא יתפסו לי חלק כל כך משמעותי ויפריעו לי ברמה כזאת.?

שלום וברכה, עצם ההרגשה מגיעה ממקום נכון וטוב. אתה לא רוצה לגרום רעה לעצמך ולסביבתך, אתה שואף גבוה. אך אתה לא צריך לחשוש ולפחד מדברים שלא קרו. התפקיד שלנו הוא לתקן את החטאים או הנזקים שעשינו. ומעבר לכך. אם יש תיקון, חרטה, אז אנחנו בטוחים שהקב"ה מחל על חטאינו, וצריכים להיות שמחים בזה שיש לנו את האפשרות לתקן ולהמשיך הלאה. אם החטאים של האדם לא מפריעים לו, זו בעיה. אך אצלך זה לא כך. החטא מפריע וזה טוב כי אז זה מראה שאתה רוצה לתקן. ומי שרוצה לחזור בתשובה הקב"ה לא מונע זאת ממנו ושמח בזה. וממילא צריך לשמוח ולא לפחד. כמובן אם זה חטא בעבירות שבין אדם מקום אזי גם התשובה היא מול הקב"ה ואם זה חטא של בין אדם לחברו אז התיקון הוא גם מול החבר, בקשת סליחה, תשלום וכד'. שיהיה גמר חתימה טובה ובשורות טובות.