שלום הרב יש הרבה אחוזים של חזרה בשאלה בציבור הדתי לאומי, וגם יש המון מאלה שנשארים שנשארים דתיים לייט (לא כולם שוב, מדבר רק על חלק). זאת אומרת הציבור הדתי לאומי לא הגשים ממש את מה שהוא בנה במשך 70 שנה ממה שנראה לכאורה, כי במקום לגדול ולהתפתח ולפתח אידאולוגיה נכונה דתית שמרנית שמתייחסת לכל חלקי התורה ושמה אותה עיקר לחיים (כמו הרב קוק) יצא שמהציבור יוצאים רבנים עם היתרים על גבול הרפורמיים (רק חלק כמובן), ויצא שבבני עקיבא עוד לא הגיעו גם אחרי 70 שנה להפרדה בפעולות, עדיין לא, ויצא שהתורה בציבור הדתי לאומי עוד לא מגיע לרמה של החרדים (כל מה שאני אומר זה במישור הכללי, למרות כל עולם התורה של הרב טאו ומרכז הרב אבל זה עדיין רק חלק בציונות הדתית) , ויצא שאצלנו יש יותר חוזרים בשאלה, ובישיבות התיכוניות עוד לא הגענו לרמה הרוחנית של הישיבות הקטנות (שברוך ה' נפתחות גם אצלנו עכשיו אבל עדיין מעט ועדיין לא כולם בציבור מסכימים עם הרעיון), ובכללי הציבור הדתי לאומי יותר חלש רוחנית מהציבור החרדי, וזה אחרי 70 שנה ואף יותר שהציבור היה צריך לבנות את עצמו ולסלול את דרכו בצורה ברורה, נכונה וטהורה. גם ברמה הלאומית קשה לומר אבל הרבה מהאלה שאומרים הלל ביום העצמאות זה יותר מתוך אידיאל מאשר מתוך הודיה, ושוכחים את העיקר, למה בכל זאת הדרך שלנו נכונה? כי יצא לנו אחרי 70 שנה ממה שנראה שום דבר מיוחד. עדיין אין הפרדה, עדיין אין עולם תורה ממשי שהולך אחרי רבותיו בכל, עדיין יש חזרה בשאלה גדולה, ועוד יוצאים רבנים שדרכם לא נכונה ע"פ התורה (שאפילו אצלנו חלק מזהירים מדרכם). למה בכל זאת אנחנו צודקים ולא החרדים?

שלום לך, ראשית עלי להעיר על הסגנון, כאילו בציבור הדתי לאומי יש רבנים שהם על סף הריפורמה או רבנים שדרכם אינה נכונה על פי התורה. זו ממש הוצאת שם רע. יש דעות שונות בין הרבנים השונים, וזה בסדר. תמיד היו מחלוקות בעם ישראל, וכנראה שתמיד יהיו. אבל תמיד ידעו לשמור על הכבוד אחד של השני, וידעו שגם אם יש מי שחושב אחרת ממני, זה לא אומר שאין בו יראת שמים או שהוא רפורמי. צריך לדעת שהמחלוקות בין הרבנים הם מחלוקות לשם שמים. וכל רב מדגיש פן אחד מהדרכתה של תורה. וגם אם יש רבנים שמדריכים באופן שונה ממה שאני או רבותי חושבים לנכון, לא ניתן לפסול את האחר כאילו הוא רפורמי או דרכו מנוגדת לתורה. לגופו של ענין, לציבור הדתי לאומי יש הרבה מעלות, והוא מקפיד ומהדר בהרבה מצוות, ויש לו גם מה לתקן. אבל ככלל הציבור הדתי לאומי הולך ומתקדם כל הזמן. ועולם התורה של הציבור הדתי לאומי הולך וצומח ומתפתח בכמות ובאיכות. ולמי שיש עין טובה, יראה שהטוב בציבור הדתי לאומי, גדול בהרבה מן הדברים הצריכים תיקון. ובע"ה גם הדרוש תיקון ילך ויבנה בצורה מתוקנת. והוויכוח עם העולם החרדי לא נוגע לעניין. כשם שלציונות הדתית יש מה לתקן כך בעולם החרדי יש דברים הדורשים תיקון. אבל כל אלה לא נוגעים למחלוקת העקרונית על היחס למדינה ולצבא, שגם היא מחלוקת לשם שמים, וצריכה להתברר מתוך מקורות של תורה. בברכה אוריאל טויטו