שלום כבוד הרב, אדם שדובר צרפתית ואינו מבין עברית, מה עדיף - שיתפלל בעברית בלי להבין, או שיתפלל בצרפתית וכן להבין?

שלום וברכה לשואל היקר. מעיקר הדין ניתן להתפלל בשפות אחרות, אך מצוה מן המובחר להתפלל בלשון הקודש ויוצאים בה ידי חובה אף שאין מבינים אותה (מלבד פסוק ראשון בקריאת שמע וברכת אבות), וכיום שיש סידורים בצרפתית ושאר שפות, המתורגמים מילה מילה, ודאי שעדיף להתפלל עם סידור כזה. מקורות: מבואר בגמ' (סוטה לב.-לג.) שתפילה נאמרת בכל לשון, משום ש"רחמי היא, כל היכי דבעי, מצלי", כלומר תפילה היא בקשת רחמים, ולכן בכל שפה שאדם יכול לבקש מה', רשאי להתפלל בה. וכן פסק מרן השו"ע (ק"א ד'): "יכול להתפלל בכל לשון שירצה", אולם מצוה מן המובחר להתפלל בלשון הקודש כיון שיש בה הרבה מעלות וסודות הבריאה, ובה תקנו אנשי כנסת הגדולה את התפילה (ראה מ"ב סקי"ג ואחרונים). ונחלקו הראשונים האם דין זה נאמר אף בתפילת יחיד, דעת הרי"ף, שכל האמור הוא דוקא בציבור, אך בתפילת יחיד אין להתפלל בשפה אחרת, כיון שהמלאכים מעלים רק את התפילות הנאמרות בלשון הקודש (מ"ב שם סקט"ו), ודעת הרא"ש, שאף היחיד יכול להתפלל בכל שפה שהוא רוצה. וכיון שהדעות הובאו בשו"ע בלשון "יש אומרים" הכלל הוא שהלכה כי"א בתרא, ולכן ניתן להתפלל ביחיד גם בשאר שפות מלבד ארמית (מ"ב סקי"ח). וחשוב להוסיף שיש מעלה מיוחדת בשפה העברית, שאף אם אין מבינים אותה, יוצאים בה ידי חובת תפילה, מלבד פסוק ראשון של קריאת שמע וברכה ראשונה של תפילת עמידה. ואילו בשאר השפות רק אם מבינים את המילים שיוצאות מהפה, יוצאים ידי חובה (מ"ב ק"א סקי"ד, ולעיל ס"ב סק"ג, ולקמן קכ"ד סק"ב). עוד כתבו האחרונים שמה שהתירו להתפלל בכל לשון, זהו דוקא באקראי, אבל אין לנהוג כך בקביעות ולהעמיד שליח ציבור שיתפלל כך, כיון שכך עשו הרפורמים שתרגמו את כל התפילה והשכיחו מצאצאיהם את לשון הקודש, והדבר גרם להתבוללות בין האומות (מ"ב ק"א סקי"ג בשם מרן החת"ס). וכתב בביאור הלכה (ק"א ד') בשם ספר חסידים שדוקא אם הוא ירא שמיים ומתפלל מקירות לבו מוטב שיתפלל בשאר השפות אחרת עדיף את סגולותיה של השפה העברית (וראה כה"ח ק"א סקט"ז). בברכה רבה,