שלום לרב אני בעל תשובה (אשכנזי) כבר כמה שנים. בתחילת דרכי חבר הביא לי סידור ספרדי (אור ודרך) כיוון שהוא היה נוח הרבה יותר מסידורי האשכנזים. לאחר כמה שנים החלטתי שאני עובר להתפלל על פי מנהג אבותי למרות שאין לי שום מסורת במשפחה. משפחתי מאיזור גליציה ושם הבנתי התפללו בנוסח ספרד, ולכן החלטתי שאני אתפלל ספרד ולא אשכנז. ראיתי בנוסח ספרד שהוא משובש כמו בברכת רפאנו שרואים סוגריים ואין משהו אחיד. הסידור שיש לי כרגע הוא רינת ישראל ושם כתוב בהקדמה: "...יש דפוסים שהפליגו בהם המדפיסים במיזוג נוסחים ולפעמים קבעו שני נוסחים סותרים או כפולים... את הכפולות האלה ואת הסוגריים השמטנו ובמקום שהיה צורך להכריע, הכרענו לפי נוסח האר"י...." 1.האם כדאי להמשיך ולהתפלל בנוסח זה אף על פי שהוא משובש? 2. כיצד מסדרי נוסח רינת ישראל החליטו להכריע בנוסח כזה או אחר? אני מודאג מהעניין שאני מתפלל בנוסח משובש ומעורבב, כיצד עלייי לנהוג? בברכה

לשואל, שלום! 1. באופן כללי לכל נוסח הנהוג על ידי עדה בישראל יש מקורות, אבל בנוסח 'ספרד' הנפוץ כיום אכן קיימת בעיה מסוימת. לפני מאות שנים היו יהודי פולין וגליציה מתפללים בנוסח 'אשכנז'. הבעל שם טוב ותלמידיו (תנועת החסידות) החלו לשלב בסידור האשכנזי גם מנוסח עדות המזרח נוסחאות שונות המבוססות על קבלת האר"י ז"ל, שעד אז התפשטה בעיקר אצל עדות המזרח. מטבע הדברים השילובים לא היו אחידים בכל מקום ומקום, חלק מהחסידים שילבו פרט זה וחלק פרט אחר. הבעיה החמירה במשך השנים, משום שרבים ממדפיסי הסידורים לא היו מומחים בנוסח התפילה, וברצותם להעמיד לרשות הקהל סידור שיתאים לכולם שילבו נוסחאות שונות וכך נוצרו כפילויות, כגון בברכת 'רפאנו' בסידורי ספרד הנפוצים (מאיר מדן ז"ל כתב מאמר בשם 'תפילת החסידים', המתאר בפירוט את התהליך בתוספת דוגמאות. המאמר נדפס תחילה ב'מחניים' מו, ומופיע בגרסה זו באתר 'דעת', ומאמר מורחב נדפס בקובץ 'תגים' ה-ו). 2. סידור רינת ישראל ניסה 'להחזיר עטרה ליושנה' ולהציב נוסח ספרד-חסידי נקי מהכפילויות והסיבוכים. נוסח זה נקבע על ידי העורך, ר' שלמה טל ז"ל, תוך מתן משקל מיוחד לנוסח חב"ד, ואת הכרעותיו נימק בספרו 'הסידור בהשתלשלותו'. 3. בכל נוסח מקופלות דקויות ועולמות רוחניים שלמים, ויש שייחסו משמעות למספר מילים מסוים בכל ברכה וברכה. ברם, מבחינה הלכתית צרופה הבדלים אלה אינם כל כך משמעותיים. כל עוד כל תוכן הברכה עוסק בנושא שלה, והחתימה (המילים שאחרי "ברוך אתה ה'") מתאימה - יוצאים ידי חובה בכל נוסח שהוא. מצד שני, תפילה לפני ה' צריכה להיות עניינית ומכובדת ולכן חזרה חסרת פשר על אותו משפט, ולו גם בנוסח שונה מעט, איננה ראויה (עיין ברכות לג ע"ב: "הקורא את שמע וכופלה הרי זה מגונה" וכל הסוגיה שם). 4. בסיכום השיקולים הנ"ל, אינני חושב שהבעיה בנוסח ספרד היא סיבה מספקת לנטוש מנהג אבות. אפשר להתפלל בנוסח רינת ישראל, או להתפלל בסידורים אחרים ולדלג על כפילויות ומה שבסוגריים. 5. לגביך אישית, כבעל תשובה שאין לו מסורת מהוריו הישירים, אם היית ממשיך בנוסח הספרדי שבו התחלת זה היה תקין, בפרט אם מורי דרכך במסלול התשובה והקהילה הדתית שבה נקלטת הם מעדות המזרח (שו"ת יביע אומר ח"י או"ח סי' ט). מכל מקום, הבחירה צריכה להיות אחידה לכל אורך הדרך, הן בנוסח והן בפרטי הלכה אחרים בכל הנושאים (סליחות בחודש אלול, קטניות בפסח, וכדומה). לא מתקבל על הדעת שכל אחד יבחר על דעת עצמו להיות אשכנזי בפרט זה וספרדי בפרט אחר ויצור מוטציות חדשות של מנהגי העדות. גם מבחינת איסור "לא תתגודדו", מותר לנהוג באותו מקום כמנהגים שונים אם כל אחד מהם מבוסס על "בית דין" הפוסק כך, ועל חילוקי המנהגים שבין עדות שונות ניתן לומר שלכל עדה יש "בית דין" משלה (הראי"ה קוק, שו"ת עזרת כהן סי' קג אות יז), אבל מי שממציא הכלאה חדשה בין מנהגים מוצא את עצמו בלא "בית דין", ואם כן כשיעשה בבית הכנסת על פי נוסחו הפרטי יש בזה חשש "לא תתגודדו", אלא אם כן זהו מנהג כל היישוב.