שלום לרב שליט"א. ידוע לי סדר הפרשת תרומות ומעשרות. לצערי, הייתה לי טעות קריטית בשיקול דעת ואפרט. הייתי מקבל כמות של פירות וירקות מקרוב משפחה.מדובר על טבל ודאי. חשבתי לעצמי שאם אתן מעשר ראשון בדיוק 10% אז הכמות תהיה קטנה יחסית לתת ללוי ולא נעים לתת לו כמות קטנה ולכן מה שעשיתי נתתי יותר במעשר ראשון מתוך כוונה לתת כמות יותר מכובדת ללוי ולא כמות קטנה. לצורך הדוגמא אם היה לי קילו אפרסקים במקום לתת 100 גרם מעשר ראשון נתתי 200 גרם ומתוך ה200 גרם נתתי 20 גרם תרומת מעשר. כמובן שהתברר לי שזה לא תקין שהרי מי שמרבה במעשרות פירותיו מתוקנים ומעשרותיו מקולקלות. השאלות שלי: 1.האם בסופו של דבר הפירות והירקות שנשארו ברשותי נחשבים לטבל או מתוקנים לאכילה? 2.המעשר ראשון שנתתי ללוי -מדובר על כמות יותר גדולה ממה שהייתי צריך לתת, האם הפירות בשביל הלוי נחשבים לטבל? ואם הם נחשבים לטבל יוצא שהכשלתי אותו במאכל אסור וזה ממש מצער אותי. מה ההלכה אומרת במקרה כזה? מבדיקה שעשיתי מובא בירושלמי דמאי (פ"ה ה"ב) שבמקרה שהמפריש יודע שצריך לתת רק עשירית אלא שנותן יותר בגלל סיבה שאין לו פירות בכמות קטנה יותר (כגון שמפריש תאנים או תמרים גדולים) אין כאן אלא חלק מעשר ראשון וחלק חולין (לא טבל) וכבר עמד על כך באפיקי ים (סי יב). על כן המעשר מקולקל רק אם התכוונתי שהכל מעשר ראשון ,אבל בצורה שחשבתי שרק 100 גרם מעשר ראשון והשאר סתם מתנה יתכן שגם המעשר ראשון לא מקולקל הוא חולין. האם בדיעבד גדול ניתן לסמוך על הסברה הזאת? תודה לרב.

בס"ד שלום וברכה א. הפירות מתוקנים, הדיון הוא על מה שהפרישו, כמעשר ראשון (יש בו תערובת, של חלק טבול למעשר ראשון וחלק שהפרישו ממנו כדין). לגבי תרומת מעשר, אין לכך משמעות מכיוון שניתן לכהן שמאכיל לבהמתו. ב. צריך להפריש מטבל גמור שחייב במעשרות על 20 גר' שהופרשו ללוי, (לפי היחס) וממילא יתוקן הרבוי במעשרות. ג. יחזור בבקשה על הלכות מעשר ראשון ושני, וידאג לכך שהדברים יהיו שגורים בפיו, ורק נוסח אחד כדי שלא יהיו בעיות כפי המתואר בשאלה. בברכת התורה והארץ יהודה הלוי מעיחי