שאל את הרב

  • הלכה
  • אופן אמירת הברכה
קטגוריה משנית
undefined
שאלה
למה בברכת שהכל אומרים "שהכל נהיה בדברו" ולא "בדברך"
תשובה
בס"ד שלום וברכה, שאלה זו יש לשאול על עוד הרבה ברכות. כך יש לשאול על כל ברכות המצוות בהם אנו פותחים ב"אתה"- לשון נוכח וממשיכים ב"קדשנו" לשון נסתר. וכן בשאר ברכות האכילה אנו פותחים ב"אתה" - נוכח וממשיכים ב"בורא" - נסתר. שאלה זו שאלו כבר הראשונים: האבודרהם (ברכות השחר) מביא ע"כ שני הסברים: "וכתב אבן הירחי נשאלתי על ענין הברכות שבהתחלתן מדבר כלפי ה' כאלו הוא כנגדו ובסופן כאלו אינו כנגדו. טעם לכולם ממה שנאמר (תה' קיט, פז) שויתי ה' לנגדי תמיד, כי כשמזכיר את ה' ואומר ברוך אתה ה' הוא עומד לנגדו וכיון שאומר אח"כ מלך העולם נמצא שאינו עומד נגדו שרוצה לומר: אותו אלהינו שהוא מלך העולם הוא קדשנו במצותיו וצונו לעשותם". והריב"א כתב שהטעם שתקנו הברכות בלשון נוכח ונסתר, מפני שהקב"ה נגלה ונסתר נגלה מצד מעשיו ונסתר מצד אלהותו. וגם הנשמה נראית ונעלמת לכן הנפש מברכת בנכח ונסתר... והברכה היא בדבור הפה ומחשבת הלב. הלב נעלם והקול נשמע והאדם מורכב גוף ונשמה וראוי היה לו לידבק בקונו ולעמוד נכחו תמיד מצד נשמתו אלא שאינו יכול מצד גופו לכך ברכותיו נכח ונסתר. וזה הטעם נכון הוא יותר מן הראשון. ובספר בית אלוקים למבי"ט (שער התפילה פרק ה) כתב: וטעם היות תקון הברכות בלשון נכח ונסתר. ברוך אתה ה' בנכח, וקדשנו בנסתר, כתב הרשב"א ז"ל... לדעת שה' יתברך מחוייב המציאות ושאין אמתתו יתברך מושגת כי אם לעצמו יתברך לבד, והוא במציאותו נגלה, ובאמתות מהותו נסתר ונעלם מן הכל, ולזה קבעו נוסח הברכה לנכח ברוך אתה כמדבר עם מי שהוא נמצא מפורסם אצלו, עד שהוא מדבר עמו פנים אל פנים, ואמרו "קדשנו" בנסתר, לקבוע בנפשותינו שאע"פ שהוא נמצא מפורסם, מהות מציאותו נסתר ונעלם, שאי אפשר לדבר בו רק בנסתר, ע"כ תוכן דבריו בזה. בהמשך המבי"ט מביא הסבר ארוך: "מן הידוע שישראל לא היו ראויים להצטוות במצות ה', מצד היותם נכללים ונמשכים מאדם הראשון שעבר על ציווי הראשון שנצטוה ונתקלל הוא ואשתו וזרעם, ואם אדה"ר שהיה יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא לא השלים מצות בוראו, ק"ו ליוצאי חלציו אחר חטאו וענשו, שלא היה ראוי שיחשבו לפני השי"ת לשיצוום כמה צווים ואזהרות, כי גדולה היא לעבד שיצטווה מפי רבו, ולחיבת האל בזרע אברהם יצחק ויעקב, רצה לצוותם שיהיו לו לעם והוא יהיה להם לאלהים... וזהו הנרצה ה' אלהינו מלך העולם... כי גם שהוא מלך כל העולם, הוא אלהינו ביחוד שבחר בנו, וגם בהיותנו בלתי ראויים הוא הכיננו וקדשנו לשנהיה ראויים לקיים מצותיו וציונו מצוה פלונית, ומפני שבשעה שקדשנו לא היינו ראויים שידבר אלינו לנכח כנזכר, אמר אשר קדשנו, ולא קדשתנו... ולכן היה כל נוסח הברכות של עשיית המצות בדרך נסתר ונגלה כנזכר. גם בנפש החיים (שער ב פרק ג בסופו) מביא שאלה זו: עיין שם בברכה,
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il