האם הרב יכול להרjיב במה הכוונה ביישוב ארץ ישראל ואם מבחינת דרך שמירת המצוות יש הבדל מסויים או רק זה עניין של הנהגה או הסתכלות כלפי מדינת ישראל או ארץ ישראל

:שלום וברכה, נקדים ונאמר, א. כדי להעמיק בשאלות אלא כדאי לעשות זאת בשיחה בע"פ בנחת כיוון שבפורמט זה קשה להאריך ולבאר את הדברים. ב. הדברים שכתבנו הם באופן כללי כמובן שבכל כלל ישנם כאלו היוצאים מן הכלל. הציבור הציוני דתי משתדל מאוד בקיום מצות ישוב ארץ ישראל, שתכליתה שכל הארץ תהיה בידינו ונשב בכל מקום ולא להניח מקום שלא נתישב בו (רמב"ן). אכן גם מי שגר בשאר חלקי הארץ כגון בבני ברק מקיים מצות ישיבת ארץ ישראל אך כיון שההתישבות בחלקי יהודה ושומרון מחייבת מסירות והקרבה המצוה לשבת בהם גדולה יותר. והציבור הציוני דתי מתוך אידיאל התיישב במקומות אלו למרות הקושי. כך גם לגבי הליכה לצבא, ציבור זה, רואה בהליכה לצבא מצווה גדולה של הליכה למלחמת מצווה, להגן על הארץ ועל יושביה. כך גם לגבי מצות אהבת ישראל ניתן לראות הבדל בין הציבורים. כפי שכתב הרב זלמן מלמד בתשובה באתר: "מצוות אהבת ישראל היא לכלל ישראל ככלל וגם לפרט. ההבדל בין הצבור החרדי לבין הצבור הדתי לאומי, שהצבור החרדי מתבדל כשיטה משאר חלקי הצבור ומתרכז בעצמו ואינו רואה את עצמו שותף עם כל כלל הציבור בבנין המדינה היהודית. הגם שהוא משתתף בבחירות אך מגמתו בשותפות זו לדאוג לצרכים של הצבור החרדי. ולא כן הציבור הדתי הלאומי, הוא אינו מתבדל הוא שואף ופועל יחד עם כל הצבור כולו לחיזוקה של המדינה, הוא הולך לצבא ותורם בכל התחומים. כמובן, בלי לטשטש את הביקורת על הדברים הטעונים תיקון במדינה מבחינה דתית". לגבי דרך שמירת המצוות, ישנם הבדלים הנובעים מהדברים הקודמים, כגון הדרך בה יש לשמור שמיטה. האם להיות מעורבים בעם ישראל, אף שלפעמים יש צורך להקל. האם יש ערך בשילוב תורה עם דרך ארץ (מלאכה) כדי שמלכות ישראל תהיה מפותחת יותר, אף שערך זה בא על חשבון השקיעה בלימוד התורה. בתוך הציונות הדתית ישנם מספר קבוצות שהנהגותיהם שונה זו מזו. יש קהילות הנוהגות להדר בקיום המצוות וללכת כשיטות המחמירות ויש קהילות שנוהגות כמו המיקילים. לצערנו כמו בכל ציבור (גם בציבור החרדי) ישנם גם כאלו שצריכים חיזוק למחוייבות לקיום המצוות. תופעה זו קיימת בכל ציבור, ועל כל אחד מוטלת החובה לנסות להשפיע על הסובבים אותו. ב"ה הציבור באופן כללי, מתקדם משנה לשנה, לפני כ60 שנה היו מספר מועט של בחורי ישיבה בציבור הציוני דתי, וכיום הישיבות גדלות ופורחות, וההשפעה של עולם התורה גדל מאוד. בברכה,