שלום לרב! אני נער בן 16 ולומד בישיבה תיכונית-תורנית. לאחרונה מעסיקה אותי רבות הדרך של הציבור שאליו אני משתייך אליו, הנקרא דתי לאומי, התעוררו לי ביחס אליו שאלות רבות, ואשמח אם הרב יוכל לענות לי על שאלותי. ואלו העיקריות: (מצטער על האריכות) א. אני אמנם מסכים שהמדינה כיום היא אתחלתא דגאולה כנראה ואולי אף יותר, אך האם זה מתיר לנו לקחת חלק בתהליך הזה אם אמנם מי שמוביל אותו כרגע הוא חילוניים שלא מאמינים בה ובתורתו? וכבר כתב הרמב"ם בספרו (הלכות דעות ו, א-ב): לפיכך צריך אדם להתחבר לצדיקים ולישב אצל החכמים תמיד, כדי שילמוד ממעשיהם; ויתרחק מן הרשעים ההולכים בחושך, כדי שלא ילמוד ממעשיהם. הוא ששלמה אומר, "הולך את חכמים, יחכם; ורועה כסילים, ירוע" (משלי יג,כ) [ואף שיש מי שמנסה להיות רועה שלהם, כבר כתב המלבי"ם בפירושו לפסוק זה: "...גם יש לפרש רועה כסילים מענין רועה ומנהיגם, הגם שידמה שהוא רועה ומנהיג אותם בסוף ירוע, ע"ד הוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים" עכ"ל]. ואומר, "אשרי האיש..."(תהילים א,א). ב וכן אם היה במדינה שמנהגותיה רעים, ואין אנשיה הולכים בדרך ישרה--ילך למקום שאנשיו צדיקים, ונוהגים בדרך טובים... ב. התוצאות שאנו רואים מהתערבותנו עם תרבות זו בניגוד לציבור הנקרא חרדי, הינם ברורות, אחוזים גבוהים של דתלש"ים (לא משנה על פי איזה סקר), גם מי שנשאר דתי, הרבה פעמים מתאפיין באי הקפדה יתירה על המצוות. לעומת הציבור החרדי שמצמיח רבבות של תלמידי חכמים, ולכן אף אם אני אבחר להישאר בציבור הזה ולהקפיד על עבודת ה שלי, הרי זה יכול לגרום לילדים שלי חלילה לצאת לתרבות רעה (בהסתברות גבוהה). ג. מפני סיבות אלו, האין זו סיבה לעזוב דרך זו לבינתיים, ולשלם מחיר של מצווה אחת (ארץ ישראל, אמנם ערכה אכן רב) כנגד שמירת כל המצוות, ועוד דקדוקי מצוות רבים? תודה רבה מראש לרב!

שלום רב, שאלותיך ראויות, ויסודיות, ואין ספק שמסגרת מצומצמת זו אינה מספקת למתן מענה מפורט; נסתפק אפוא במועט - ואידך זיל גמור. לשאלת הצמחת גאולה על ידי אישים שאינם מקפידים על קלה כחמורה: הן שאלה זו אינה חדשה כלל ועיקר. היא עמדה בפני גדולי ישראל כבר לפני למעלה מ-100 שנה, והתייחסו אליה רבים, ובראש וראשונה "מורה דורנו" מרן הראי"ה קוק זצ"ל, ואחריו רבנו הרצי"ה קוק זצ"ל, ועימם עוד עשרות-רבות של רבנים שהבהירו את הנושא באר היטב. זאת ועוד, הדבר נאמר גם על ידי רבנים חרדים, ואסתפק באיזכור הרב מנחם מנדל כשר זצ"ל, שהקדיש לכך לא מעט פרקים בספרו החשוב "התקופה הגדולה" - עיין שם, כמו גם בספרו של הרב יעקב פילבר שליט"א "אילת השחר", ועוד הרבה. לשון אחר: אתה מתפרץ לדלת פתוחה לרווחה, וצריך פשוט ללמוד את הסוגיה ביסודה, ומיסודה, באר היטב. אציע שתעשה זאת עם ספרים - הנ"ל, ועוד - ועם רבנים שעסקו בנושא כדבעי. אשר לדתל"שים וכו' - הדברים פשוט אינם נכונים, עובדתית. אנחנו מצרים כמובן על כל מי שאינו שומר תורה ומצוות, אך ההנחה שאצל "החרדים" המצב טוב יותר, היא - במחילה - הבל ורעות רוח. זו סיסמה נבובה וריקה, מופרכת מיסודה, אותה רואה כל מי שמכיר חברה זו לאמיתה, והדבר גם מתועד מחקרית. לאמץ אפוא כיוון חרדי, שמופרך אמונית, בשל תואנה זו, הרי זה כשל כפול. והוא הדין גם ביחס להצמחת תלמידי חכמים, שהצלחת הציבור הדתי-לאומי לא נופלת במאומה - ממש כך - מהצמחת תלמידי החכמים בציבור חר, ואדרבה, תלמידי החכמים של ציבורנו, לא זו בלבד שהם גדולים בתורה אלא שהם גם נמצאים בתפיסה אמונית ישרה. שילוב זה הוא הוא התשתית עליה נכון להציב אדני תורה ואמונה. ולבסוף, חלילה לעשות חשבונות של מצוות. "הוי זהיר במצוה קלה כחמורה" הורונו חז"ל, ולכן המשך בדרכך הישרה, תוך ליבונה ובירורה הראוי. חזק ואמץ.