מדוע בכלל נברא היצר הרע? לא היה עדיף לברוא רק יצר הטוב וכך החיים היו כולם טובים?!

הדברים עמוקים למסגרת קצרה זו, אבל נכתוב שני סעיפים קצרים כדי לכוון את המחשבה. א: ראשית נבין מהו יצר הטוב ויצר הרע? יצר הרע הוא הנטייה של האדם להתרכז בעצמו בלי להתחשב בכל מה שמחוץ לו, כגון העולם, האנושות, העם וכו'. ואילו יצר הטוב זו הנטייה המעולה של האדם לצאת מעצמו אל מה שמחוץ לו. (אם נעמיק נבין שכל עבירה היא דבר פרטי חומרי, ואילו המצווה היא יציאה מהאנוכיות לעולם עליון יותר). ב: אם כן אנו מבינים שהיצר הרע אינו כולו רע, שהרי הנטיה לדאוג לעצמו אינה דבר שכולו שלילי, ברור הדבר שגם לפרטיות ולהנאות העולם יש מקום! אם כן מה רע ביצר הרע? היצר הרע הוא רע כשהוא עומד בפני עצמו, כשהוא הופך להיות ציר מרכזי סביבו סובבים החיים, במצב כזה הוא בהחלט רע, אך כשהוא מתלווה לחיים הוא נמצא במקומו הראוי והחיים הופכים להיות לא רק ערכיים אלא גם נעימים ומשמחים. ראו למשל בנוסח לשם יחוד שכתב הבן איש חי לומר לפני קיום מצוות נטילת לולב ושאר מצוות, "והסר מאיתנו את הצד הרע שביצר הרע", מניסוח זה אנו למדים שיש טוב ביצר הרע, שהרי אנו לא מתפללים שיסלק מאיתנו את כל היצר הרע! לסיכום: יצר הרע אינו כולו רע לכן טוב שנברא יחד עם היצר הטוב.