רוצה לשאול את הרב : 1. כאשר רבקה בהריון עם עשו ויעקב - אומר רש"י " כאשר העוברת ליד בתי עבודה זרה עשו מפרכס לצאת עוברת ליד בתי מדרש יעקב מפרכס לצאת - הכיצד ? רבקה עדיין בהריון ( לא מצויין באיזה חודש ) וכבר יודע רש"י שעשו יוולד רשע ויעקב תלמיד חכם? 2.בפרשת ויחי - מציינת התורה שיעקב מברך רק 2 נכדים מנשה ואפרים ומה עם שאר הנכדים? שוב יעקב עושה את אותה טעות ומפלה בין הנכדים של יוסף לשאר הנכדים

שלום (סליחה על העיכוב במתן התשובה, בעיות טכניות שתוקנו) 1. רש"י מביא את דברי המדרש בבראשית רבה. כפי שמסביר רש"י, ישנו קושי בהבנת הפסוק, מה הכוונה במילה "ויתרוצצו", וכן מה ההסבר בדבריה של רבקה "אם כן למה זה אנכי". חז"ל במדרש הבינו שההבדל הגדול שהיה קיים ונראה לעין לאחר לידתם של יעקב ועשיו, ודאי היה קיים בשורשו כבר בהיותם עוברים בטרם יצאו לאויר העולם, ועל כן הם דרשו את המילים ויתרוצצו מלשון ריצה, כל אחד רץ לצאת למה שנמשך בקרבו. 2. אור החיים (בראשית פרק מח פס' ד'-ו') מסביר שיעקב אבינו קיבל ברכה "ונתתיך לקהל עמים" וכפי שנאמרה בנבואה ליעקב בבית אל "גוי וקהל גוים יהיה ממך". פירוש הנבואה הוא שיצאו ממנו ב' בנים שכל אחד מהם יהיה לקהל ועם, מכיון שראה יעקב שלא יהיו לו עוד בנים מצד אותה ברכה אמר "אני יודע למפרע כי ב' בניך הנולדים לך וגו' לי הם שאמר לי ה' מפרך והרביתיך והוא שאמר לו ה' בבית אל (ל"ה י"א) פרה ורבה. האור החיים ממשיך להקשות מספר קושיות שאחת מהם היא: "גם צריך לדעת מי אמר ליעקב כי ב' הגוים שאמר לו ה' שיהיו ממנו הם בני יוסף ולא בני שאר בניו ויותר היה לו לתלות ולומר שהם פרץ וזרח שהם ביותר מעולים כפי האמת שהם שלשלת המלוכה...ועוד מי יאמר שאין הדברים נאמרים על בני שאר האחים" אור החיים מיישב זאת על דרך הנסתר ניתן לעיין בפירושו שם. האלשיך בפרושו לתורה (בראשית פרק מח פס א') מבאר: "אמנם הנה מאז בירך ה' את יעקב בלוז ואמר לו גוי וקהל גוים יהיה ממך שהוא להוציא שני שבטים לנחלה והיה צריך יעקב להודיע הדבר למען יהיו להם שני גורלות בנחלת הארץ, נוסף על זה כי רצה יעקב לברך את בני יוסף על שנולדו במצרים מקום טומאה להכניסם אל הקדושה. והנה לא יבצר מלבוש אחיו קנאה על ברכו את בני יוסף בפני עצמם מה שלא עשה כן לבני אחיו כי אם נכללו בברכות אבותיהם כמו שאמרו ז"ל (ב"ר פ' צ"ז) שהיו מקנאים עד שאמר להם אביהם יראו את ה' קדושיו וכו'. ע"כ מה עשה הוא ית' גלגל שיודיע יעקב איך יחשבו כבנים ליעקב אפרים ומנשה ואחר היותם בכלל השבטים סרה קנאת אפרים ומנשה מלב אחי יוסף על ברכתם..." בחידושי הגרי"ז (רבי יצחק זאב הלוי בן ר' חיים סולוביצ'יק זצ"ל) על התורה כותב על פי דברים אלו (שאפרים ומנשה נולדו בארץ מצרים מקום הטומאה) את הרעיון הבא: "דהנה כל השבטים גדלו והתחנכו על ברכי יעקב אבינו בארץ כנען וזכו על ידי כך להיות שבטי י-ה, אך מנשה ואפרים לא זכו לכך, ולא עוד אלא שגדלו בארץ מצרים מקום הטומאה של עבודה זרה וגילוי עריות כדאיתא בחז"ל, ואעפ"כ זכו להגיע למדריגת השבטים, זהו הברכה שמברכים כל אדם מישראל שלא יהיה מושפע מסביבתו תהא אשר תהא כאפרים ומנשה בארץ מצרים". הגרי"ז מלמד אותנו על דמותם המיוחדת של מנשה ואפרים. אצל אפרים ומנשה היה חידוש, שלא היה בבנים, ואף לא בכל שאר הנכדים. כל הבנים, ויתר הנכדים, גדלו תחת הנהגתו וחינוכו, 'וזכו על ידי כך להיות שבטי י-ה'. אולם, אפרים ומנשה נולדו וגדלו לא בסביבתו של יעקב, וגרוע מכך – בסביבה נכרית וזרה, בתוככי טומאת מצרים. יעקב רואה את נכדיו אלו – ומתפעל. לפי ביאורו של הגרי"ז כאשר מברכים מישהו "ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה" כוונת הברכה היא תהא כאפרים ומנשה ששמרו על קדושתם ועצמיותם, ולא הושפעו לרעה מהסביבה. יום טוב