שלום וברכה, אני סופר סת"ם עצמאי וקשה מאוד לדייק במעשרות היות ואין הכנסה קבועה וברורה מידי חודש.גם קשה עד בלתי אפשרי להעריך במדוייק הוצאות. בחישוב כללי אני מפריש מהכנסותיי בוודאות בין 12 15 אחוז למעשרות. א. האם חובה לדייק עד לרמה של שקל?אם כן , אפשר להתנות שכל סכום שהוא מעבר לעשירית יהיה צדקה? ב. לעניין "ובחנוני נא בזאת" , האם מותר לנסות את הקב"ה רק לעניין עושר כלכלי או גם לכל "עושר" שהוא?(זיווג,זרע בר קיימא ועוד)והאם זה חייב להיות דווקא מכספי מעשר או גם ממה שמוגדר צדקה? תודה רבה רבה

א. הדעה הרווחת שמעשר כספים הינו מידה בצדקה (ערוך השולחן יורה דעה רנ"ט) מעשר כספים ניתן בחישוב שנתי מראש השנה עד ראש השנה לאור הנ"ל לענ"ד מהצד ההלכתי אין צורך לדייק, במיוחד שאתה נותן יותר, ואין צורך להתנות. בכלל, בנפש, זה לא טוב לקיים מצוות מתוך לחץ. ובמיוחד הידורים יש לעשות בשמחה. ב. ישנם שני ענינים: 1. לעשות מצווה על מנת שתבא לו טובה מעשיית מצווה זו 2: לעשות מצווה ולבחון את הקב"ה בגין הטובה שתבא לו מעשייתה כתב בעל "שאגת אריה" בספר גבורת ארי (על מסכת תענית דף ט) שעניין 1 מותר בכל המצוות כמו הנותן צדקה על מנת שיהיו בניו צדיקים, אבל עניין 2 מותר דווקא במעשר נחלקו הפוסקים אם בחינה זו של הקב"ה היא דווקא במעשר של תבואה (של"ה /ב"י) או גם בנתינת מעשר כספים של צדקה (רמ"א יורה דעה רמ"ז סעיף ד') מכל מקום כתב בפתחי תשובה שם בשם ספר משנת חכמים שמותר רק אם עושה זאת על מנת להתעשר בממון אבל בשביל טובה אחרת כמו "בשביל שיחיו בניו" אסור (פת"ש שם ס' א) לאור הנ"ל נראה שאסור לנסות את הקב"ה לא במצוות אחרות ולא לטובת דברים אחרים חוץ ממעשר (תבואה/ממון) על מנת להתעשר בממון. אבל נראה שלהתפלל ולעשות מצוות על מנת לקבל שכר וטובה מותר.