שלום וברכה, האם מנהג האשכנזים (נוסח ספרד) שלא לומר ברכת הגומל לילדה עד גיל 12? מה הסיבה ומה המקור לכך? האם הדבר כך גם לילד עד גיל 13? ישר כח ותזכו למצוות

שלום רב. המנהג המקובל, הן לבני אשכנז והן לבני ספרד, שקטנים (בן מתחת לגיל 13 ובת מתחת לגיל 12), אינם מברכים ברכת הגומל, ופטורים לברך אפילו מצד מצות חינוך (ראה מ"ב רי"ט סק"ג, וכה"ח סק"ב). הטעם לכך, משום שאינם יכולים לומר "הגומל לחייבים טובות", שהרי הם עדיין אינם ברי חיוב אלא רק שיגיעו לגיל מצוות (מג"א שם, ויש לעיין בדבר שהרי גיל חיוב עונשים מתחיל מגיל 20), ואפילו האב אינו מחוייב לומר במקום בנו (שערי תשובה שם סק"א). אכן בברכי יוסף (ברכ"י סי' רי"ט) כתב בשם המהר"י בסאן שקטן מברך, וכתב מרן החיד"א שכן נוהגים במקומו. וכן כתב הבן איש חי (עקב ב'), שקטן שהגיע לחינוך, יברך הגומל, והוסיף שאף שיש חולקים, כיון שכך נהגו, יש לברך. וסיים שבמקום שאין מנהג ידוע, יברך ללא שם ומלכות. אולם למעשה, כיון שכיום המנהג הרווח בכלל קהילות ישראל, שקטנים אינם מברכים, אין לברך. וטוב ללמד אותם שיברכו ללא שם ומלכות כדי להודות לה'. ברכת ה' עליכם,