1. האם מותר להסתפר בערב שבת, בערב חג ובערב פסח אחר חצות היום? 2. במסכת שבת (א, ב) נאמר שיש להימנע מתספורת לפני תפילת מנחה שמא ישבר הזוג (המספרים של הספר). שאלתי היא: במקרה שיש לספר כמה כלים חילופיים, האם עדין יש להימנע מתספורת וגילוח זקן לפני תפילת מנחה? ישר כח ותזכו למצוות

שלום וברכה, 1. בערב שבת ובערב חג - ניתן להסתפר כל היום. בערב פסח - יש להסתפר לכתחילה לפני חצות. ומי שלא הספיק להסתפר לפני חצות, יכול להסתפר אחרי חצות בעצמו ולא על ידי ספר יהודי. 2. נחלקו הפוסקים אם יש להקל להסתפר לפני מנחה כאשר יש לאדם כלים חלופיים (מ"ב רלב ו). כיום המנהג להקל להסתפר סמוך למנחה קטנה משום שבזמננו התספורת היא מלאכה קלה מאד ומסתיימת ברגעים אחדים (קצות השולחן סי' כו הע' טו). והמנהג להקל אפילו אחרי שהגיע זמן מנחה קטנה (בן איש חי ויקהל יא). מקורות והרחבה: 1. לגבי ערב שבת כתב הרמ"א (רנא, ב): "ומסתפרין כל היום אפילו מספר ישראל (כל-בו ובית יוסף)". וכתב המשנה ברורה (ס"ק ז): "היינו אפילו אם הספר נוטל שכר והטעם נראה לכל שעושה המסתפר לצורך שבת ולכן שרי ולא דמי לתיקון בגדים שאסור בנטילת שכר דהתם אין ניכר בפעולה שהוא לצורך שבת מה שאין כן בזה". אולם כתב הביאור הלכה: "עיין בביאור הגר"א שמפקפק בזה מאד ולפי דעתו יש ליזהר ממנחה ולמעלה אפי' בחנם כי היא תמיד מלאכת אומן ע"ש". כתב המגן אברהם (רנא ה) שהאר"י ז"ל לא היה מסתפר אחר מנחה אפילו בערב שבת. יש שהבינו שטעמו של האר"י ז"ל משום שאחרי חצות זה עת התגברות הדינים ביותר (עיין יחוה דעת ד כ בשם כמה אחרונים). אולם המשנה ברורה (ס"ק ז) ביאר על פי האחרונים שטעמו של האר"י ז"ל היה משום שלא רצה להסתפר לפני שהתפלל תפילת מנחה. וכן דעת הגר"ע יוסף [חזון עובדיה (ח"א עמ' כד), יחוה דעת (ח"ד סי' כ, עמ' ריב והלאה)]. בערב פסח הדין חמור יותר ומותר להסתפר רק עד חצות כמו שכתב המשנה ברורה (תסח, ס"ק ה), וזה לשונו: "ולענין להסתפר ע"י עכו"ם אחר חצות הסכימו הרבה אחרונים להקל אף שמטה ראשו לצד המספר ומסייע קצת אבל ע"י ישראל אסור אפילו בחנם משום דהיא מלאכה גמורה". ומכל מקום מי שלא הסתפר לפני חצות יכול להסתפר לאחר חצות על ידי עצמו או על ידי ספר גוי (ראה חזון עובדיה פסח, עשיית מלאכה, ג, הע' יב). 2. כתב השולחן ערוך (רלב, ב) על פי המשנה הנ"ל: "לא ישב אדם להסתפר סמוך למנחה עד שיתפלל". ובמשנה ברורה (שם, ס"ק ו) ביאר על פי המגן אברהם: "חיישינן שמא ישבר הזוג ויחזר אחר אחרת ויעבור המנחה ואפשר שאם יש לו ב' או ג' זוגים מוכנים לפניו שרי". בשער הציון (ס"ק ג) הביא שהאליה רבה פקפק בהיתר זה, שלא פלוג רבנן. בספר כף החיים (אות יד) הביא דעות בזה, ובסוף הביא שהברכי יוסף כתב להקל כדעת המגן אברהם. ובהלכה ברורה (סימן רלב סעיף ח) כתב שמי שמתגלח במכונה חשמלית, יכול להקל בזה כל שיודע שיש לחבירו מכונה שיכול לשאול ממנו. הבן איש חי (ויקהל יא) כתב שנהגו להקל בזה אפילו לאחר זמן מנחה קטנה, וסיים: "ומכל מקום ירא שמים יחמיר בכך, משום דבלאו הכי על פי הסוד לא נכון להסתפר אחר חצות, אף על פי שהתפלל מנחה". (ראה לעיל שהבאנו את דברי היחוה דעת שנקט על פי הרבה פוסקים שגם על פי קבלה אין חשש להסתפר אחר חצות).