שלום וברכה,א. האם מותר לקרוא פרק תהילים לעילוי נשמת אדם שנפטר אך טרם נקבר? ב. האם אונן אומר קדיש לפני שקברו את אביו?

שלום רב. א. מותר ויש בכך שימור המת, וכמו שנהוג בעת מסע ההלויה לומר, מזמור של פגעים - "יושב בסתר עליון", כיון שיש בו ובכלל במזמורי התהילים כח להגן ולשמור על הנפטר. ב. נחלקו בכך הפוסקים, למעשה המנהג הרווח לומר קדיש לפני הקבורה, בפרט אם מדובר בשבת ויו"ט ועדיין לא נקבר המת. מקורות: בספר מעבר יבוק (שפתי רננות פרק כ') האריך במעלת אמירת ויהי נועם יושב בסתר עליון, ובסדר ההלויה, והזכיר עוד עניינים שיש בהם כדי להגן על הנפטר, ולשמור אותו מכוחות הטומאה ומרוחות המלוות את המת. ולכן בנידון השאלה פשוט שמותר לאדם אחר (שאינו אונן) לומר תהילים ויש בכך תועלת גדולה שמשמר את המת. וראה שנחלקו לגבי אמירת קדיש לפני הקבורה (ראה ט"ז יו"ד שע"ו סק"ל, ונקודות הכסף שם), ודעת הש"ך שם שאין לומר כיון שטעם הקדיש שפודה אביו מגיהנם, וא"כ לפני שנקבר אין בו דין גיהנם. וסיים "וכמדומה שכן נוהגין". אולם בשבות יעקב (ח"א או"ח סי' ח') הקשה על דברי הש"ך, שהרי הוא כבר "מעותד ומוכן לדין גיהנם, ואיתא בש"ס דסנהדרין מד: א"ר אליעזר לעולם יקדים אדם תפלה לצרה". יש לציין שמנהג בני תימן שהרב אומר קדיש הגדול אחרי הקבורה, ואין אומרים לפני כן. ובמ"ב (סי' ע"א סק"ז) הסיק שיכול לומר קדיש, כשיש מי שהתעסק עם הנפטר, כיון שזהו כבוד אביו, וכל שכן בשבת ויו"ט. וכתב כה"ח (שם ס"ק טו"ב) בשם הברכ"י, שכן המנהג בארץ הצבי שהבן אומר קדיש קודם קבורה, וכן הביא מרן היבי"א. וכן כתב החכמת אדם (שער השמחה כלל קע"א י"ב) שיש לומר קדיש בשבת ויו"ט, כיון שאין לו דין אונן, יאמר קדיש, ואף שאין בו דין גהינם, מ"מ יש כמה דינין לפני גיהנם כמבואר בזוהר הקדוש. וכן המנהג הרווח ברוב קהילות ישראל לומר קדיש לפני הקבורה. כל האמור לעיל, הוא רק ביחס לאמירת קדיש ע"י האונן, אך לגבי אמירת תהילים של אדם אחר, פשיטא שהדבר מותר ויש בכך אף מצוה שמשמר את המת. האם אונן מותר לומר תהילים לשימור המת בשורות טובות,