ביום שבת התקשרו אליי ממקום העבודה כדי לטפל בתקלה בזמן שהייתי בבית. מקום העבודה שלי מוגדר כחיוני, אבל לדעתי לא היה הכרח לטפל בתקלה הזאת ביום שבת אלא ניתן היה לחכות למוצאי שבת / ליום א. כשהדלקתי את המחשב בבית כדי לטפל בתקלה, עודכנה והותקנה תוכנת אופיס באופן אוטומטי מבלי שהתכוונתי להתקין אותה (עדכונים אוטומטיים). מדובר על מחשב פרטי שלי (לא של מקום העבודה) וכך גם תוכנת האופיס אינה של מקום העבודה ומשמשת בעיקר לשימוש פרטי. האם אסור לי להשתמש בתוכנת האופיס שהותקנה אוטומטית לאחר שהדלקתי את המחשב? האם לא יהיה סימן ברכה על מסמכים ומיילים שאכין באמצעות תוכנת האופיס שהותקנה? עדיף להסיר את תוכנת האופיס ולהתקין מחדש? תודה רבה

שלום וברכה, מותר להשתמש בתוכנה שהתקנת, ואין לחשוש שלא יהיה סימן ברכה בשימוש בתוכנה. מקורות והרחבה: אני משער שהדלקת את המחשב משום שחשבת שיש חשש פיקוח נפש בתקלה והיה עליך מצווה להתעסק בשבת בתקלה הזאת, ואחר כך התברר לך שלא היה פיקוח נפש. אם כך הדבר אתה עסקת בפיקוח נפש ואין כלל גזרה של איסור הנאה מ'מעשה שבת' במקרה זה (ראה סי' שיח סע' ב). אולם יש לטעון שמכיוון שלבסוף התברר שלא היה פיקוח נפש ממילא היה כאן חילול שבת בשוגג, וכעין דברי המגן אברהם (ס"ק ג) שהעושה על פי הוראת חכם נקרא שוגג. בכל אופן, אף אם נניח שזה נקרא שוגג ולא אונס מותר במוצאי שבת מיד (שיח, א). אף אם במקרה המדובר ידעת מראש שלא היה צורך של פיקוח נפש וטיפלת בתקלה וחיללת שבת רח"ל משום אי נעימות מהמעביד וכדומה, אין לאסור בדיעבד שימוש בתוכנה משום מעשה שבת משני טעמים: א. אפשר ששימוש במחשב היא איסור דרבנן (ואכמ"ל אם זה איסור דאורייתא או דרבנן), ואם כן אפילו אם התקנת בכוונה את התוכנה ניתן להשתמש מיד במוצאי שבת (ראה שש"כ מבוא להלכות שבת, הערה קסז). ב. אף אם נניח שהתקנת תוכנה בשבת היא איסור דאורייתא, במקרה שלנו אתה לא התקנת את התוכנה אלא התוכנה התעדכנה מעצמה, ויש כאן מעשה שבת בגרמא או מתעסק (בעניין מעשה שבת במתעסק ראה שש"כ, פ"י, הערה מז, פסקי תשובות שיח, טו, ומשנה ברורה דרשו שיח, הערה 18). אם אכן ידעת שאין פיקוח נפש בתיקון התקלה, נראה שיש מדת חסידות להתקין מחדש את התוכנה, עיין שבת קנ: מעשה בחסיד אחד ע"ש. הערת הג"ר שלמה הירש שליט"א: "יש מקום קצת לפקפק כיון שלדעת הגרשז"א יש סוברים שעדכון התוכנה היא דאורייתא, וגם אם לא, כיון שעצם הדלקת המחשב היא איסור תורה לדעת החזו"א, ובלא זה לא היתה מתעדכנת התוכנה יש לומר שיש כאן הנאה מהדלקת המחשב, וגם אם נאמר שהוא דרבנן, הבה"ל שיח א מפקפק בזה שמא גם זה אסור לעולם אלא שלדינא מיקל בצירוף דעת הגר"א שפסק כר"מ (שעה"צ שלט כד), ואף שמדינא מסתבר להקל שספק מעשה שבת לקולא. ומ"מ ראוי להתקין את התוכנה שוב. כל זה אם היה מזיד. אבל אם היה שוגג או אנוס אפשר להקל כמו שכתבת". עכ"ל הג"ר שלמה הירש. הרחבה נוספת: הסתפקתי במקרה שאמרו לאדם לעשות מעשה והוא חשב שזה פיקוח נפש והתברר לו לבסוף שלא היה פיקוח נפש האם זה נקרא שעבר איסור בשוגג או באונס. אחר כך מצאתי שלכאורה בשו"ת מנחת אשר (ח"א סי' כב, אות ב) הסתפק בזה לגבי הדין בסי' שכח, סע' טו שיצאו עשרה בני אדם להביא גרוגרת לחולה ותשעה מהם חיללו שבת סתם, האם זה נקרא חילול שבת שוגג או אונס. (אולם כאן יש קצת יותר מקום לומר שנקרא שוגג משום שלא היה צורך כלל לחלל שבת). בברכה