כתב הרמב"ם בהלכות תשובה "הפורש מדרכי צבור, ולא נכנס בצרתן ולא מתענה בתעניתן, וכאילו אינו מהן אין לו חלק לעולם הבא... ". האם בימינו ישנן הגבלות על היחיד או המשפחה או הציבור לגבי התנהגות אישית או משפחתיית עקב צרת גזירת הפינוי חלילה? משפחתי החליטה לבטל הזמנת חדרים לנופש בצפון עקב הצעדה לגוש קטיף. ברור שהנופש היה ’נתקע לנו בגרון’ כשיהודים בגוש קטיף לא יודעים היכן יהיו בעוד חודש חלילה. שאלתי היא האם זהו איסור גמור כמו לשמש בשני רעבון, חובת היחידים, מעשה טוב, מידת חסידות, או אין שום חיוב?

אני חושב שהגישה שלך היא נכונה, אדם אכן צריך לחוש שעם-ישראל נמצא בצרה, וצריך להשתדל לפחות בתפילה. אבל כל הדברים האלו, לפי הרבה ראשונים, אינם מעיקר הדין אלא מידת חסידות בלבד, ואין בזה ממש איסור.