מהם טעמי מצוות ברית המילה?

הקדמה: פרשת 'תזריע' התורה מצווה למול את התינוקות, למה חזרה התורה על ציווי זה הרי נאמר כבר בספר 'בראשית' לאברהם אבינו. ועוד יותר מפתיע שהתורה חזרה על מצווה זו בתוך דיני טומאה וטהרה. אם התורה חוזרת על המצווה פעמים רבות היא רוצה בוודאי ללמדנו דבר נוסף בציווי זה. וכך הסביר הרב יצחק קארו זצ"ל (דודו של מחבר השולחן ערוך גורש מטולדו שבספרד ונפטר בטורקיה , עשרים וחמש שנים לאחר הגירוש) בספרו 'תולדות יצחק' – כפי שמסופר בספר בראשית על בריאת העולם ואחר כך מצווה אברהם אבינו על ברית המילה. כך פרשתנו, פרשת 'תזריע' הפותחת בהולדת ילדים 'אישה כי תזריע וילדה זכר' מוזכר אחריה מצוות מילה שהיא מצווה עיקרית שהוא כניסתו של היילוד לעם היהודי. על טעמי מצוות המילה נאמרו הסברים רבים: א. הגיינה יש שרצו להסביר מטעמים הגייניים. ברית המילה מונע נגעים ומחלות עתידיות. הסבר זה נדחה אצל רבים מהמפרשים. וכך הדגיש הנצי"ב בפירושו 'העמק דבר' שזאת ברית עולם בינינו ובין הקב"ה ולא נועד לסיבות בריאותיות. ב. הרד"ק – קידוש החומר הברית הוא אות וזיכרון בגוף האדם, יש בו עוצמה מיוחדת שישתמש באבר בצורה הראויה והמותרת בחיי המשפחה. וכך יחיה חיי קדושה וטהרה. שני הסברים אלו בטעמי המצווה הם טעמים אינדיבידואליים, מצווה שהיא בהיבט הפרטי של האדם. ג. הרמב"ם במורה נבוכים – מזכיר גם טעם לאומי וחברתי, שזהו סימן לכלל המאמינים באלוקים ובתורת משה, מעשה המחבר את הקבוצה איש לרעהו. ד. המדרש – מצוות ברית המילה לא מוסברת לא מבחינת זמנה ולא מבחינת מהותה, אלא מבחינה זו שהאדם מקיים בכך את רצון הבורא, 'לא ניתנו המצוות אלא לצרף בהם בני אדם'. סיכום: מצוות ברית המילה מצווה מיוחדת במינה הצריכה להתקיים ביום השמיני, אפילו בשבתות חגים וביום הכיפורים. לתרומה להחזקת התורה באתר ישיבה ליחצו כאן >>