בבית הכנסת שלנו יש ספר תורה ישן מאד שלא שווה לתקנו. לא כתוב עליו למי הוא שייך וגם המבוגרים בבית הכנסת לא זוכרים מי תרם אותו. אין לנו מקום בבית הכנסת ואנו רוצים להוציא אותו מבית הכנסת כדי לפנות מקום לספרים אחרים. האם מותר לי כרב הקהילה ולגבאים להחליט להוציא את הספר מבית הכנסת?

מכיון שאי אפשר לזהות את הבעלים ומדובר בספר שאי אפשר לקרוא בו או לתקנו. ומאידך אולי מדובר בספר תורה שבעליו רק הפקיד אותו בבית הכנסת ולא תרם אותו ממש. העצה היא שהרב והגבאים ימכרו את הספר והכסף יכנס לקופת בית הכנסת. (כמובן צריך למכור לאנשים נאמנים הרוכשים ספרים כאלו לצרכי לימוד וכדומה ולא לרמאים שימכרו לציבור ספרים פסולים). בפנקס בית הכנסת יכתבו הגבאים כמה כסף קיבלו עבור הספר, ואם ביום מן הימים יבוא אדם ויוכיח שהספר היה שלו ויתבע להחזיר לו אותו, יתנו לו את סכום המכירה. כאמור לעיל, הכסף יכנס לקופת בית הכנסת לצרכים השוטפים ומותר להשתמש בו גם לשימושים שקדושתם פחותה מקדושת ספר תורה וזאת משום שמדובר ברכוש הציבור והמכירה היא מכירה ציבורית בראשות הרב והגבאים ועל מכירה כזו לא חל הדין מעלין בקודש ולא מורידין (סימן קנג ביה"ל ד"ה אבל, ופסקי תשובות אות ג).