- שבת ומועדים
- שאלות כלליות
- תורה, מחשבה ומוסר
- שאלות פרטיות בסוגיות שונות
36
שאלה
"חסידים הראשונים לא היו משמשין כו שלא יבואו נשותיהן לידי חילול שבת כו'. יש לכוון בזה מ"ש פרק כל כתבי אלמלא שמרו ישראל שתי שבתות מיד נגאלין שנאמר כה אמר ה לסריסים אשר ישמרו שבתותי כו אם דקדקו לדרוש כן מלשון שבתותי לשון רבים ואין מיעוט אלא שנים הא כתיב בתורה כה"ג שכולל כל השבתות כמו אך את שבתותי תשמרו וגו ונראה דבההוא קרא נקט לסריסים ומה שייכי הסריסים במצות שבת יותר מבשאר מצוה ולזה אמרו אם ישמרו שתי שבתות לסרס עצמם ולמנוע מפריה ורביה כחסידים אלו שהיו פורסים מנשותיהם שלא ילדו נשותיהם זכר בשבת שאז יתחללו שתי שבתות א ביום הלידה וא ביום המילה וק"ל".
האם כוונת המהרש"א שכוונת המימרא על שמירת שבת שבתות, זה שכל ישראל ינהגו כחסידים?!
מה פירושו?
תשובה
שלום
הסבר דברי המהרש"א הוא כך:
במסכת נידה (דף לח/א) נאמר: "דתניא: חסידים הראשונים לא היו משמשין מטותיהן אלא ברביעי בשבת, שלא יבואו נשותיהן לידי חלול שבת".
הגמרא מפרטת כיצד בדיוק מחשבים את שבועות ההיריון, אך הנוגע לענייננו הוא שתשעה חודשים לפני הלידה כבר ביקשו חסידים הראשונים לכלכל את צעדיהם באופן כזה שיימנע חילול שבת לצורך פיקוח נפש! למנוע חילול שבת בשעת הלידה - למנוע שהלידה לא תהיה בשבת וממילא למנוע גם את הברית מילה שתהיה בשבת הבאה.
הגמרא במסכת שבת מדייקת מפסוק זה שעוסק דווקא בסריסים שהזכות וההקפדה היתירה מפני חילול שבת, אפילו חילול שבת עתידני יביא את גאולתן של ישראל. קיימת כאן אמירה לעם ישראל למנוע את עצמם מפריה ורביה שתי שבתות כאותם החסידים כדי שיזכו לגאולה, כפי שכתבנו הנהגה זו מציינת ומרוממת את קדושת השבת בעיני כל ישראל ובעיני כל העולם.
יום טוב
כלי שנגע בבשר והוכנס לממרח פרווה
הרב בנימין במברגר | י"ב תמוז תשע"ט

אורך פאות הראש
הרה"ג דוב ליאור | כ"ד ניסן תשס"ה
